"טכנופוב שכותב על טכנולוגיה זו בעיה :) כמו בכל טכנולוגיה חדשה יהיו אפליקציות מועילות ויהיו אנשים שינסו לנצל את הטכנולוגיה לרעה. נצטרך להתנהל בזהירות וכמו תמיד, מי שלא ירצה להשתמש, לא יהיה חייב (אני עדיין רואה אנשים ברחובות עם טלפונים שהם לא סמארטפונים, אז האפשרויות קיימות) אין צורך לפחד מהקדמה. בסופו של יום זה יעשה לכולנו טוב". (אבי)
"איזה טכנופוב, הצגת רק חסרונות. יש לזה מלא יתרונות שיקלו לנו על החיים". (נטע)
לא הרבה אנשים קראו את הטור שלי על הסכנות של הבית החכם. דווקא חשבתי שהיה אחד מהיותר מעניינים, אם להעיד על עיסתי. אבל מאלה שקראו, לא מעט התפלאו איך מצאתי דברים רעים לכתוב.
אז למה אני כותב על הצד השלילי בטכנולוגיה? תמיד יותר כיף להתלונן. ועל הדברים הטובים כולם מספרים לכם בלי סוף. במודעות פה מסביב, בכתבות מתלהבות. גם אצלנו. הרי הגישה הבסיסית לטכנולוגיה היא התלהבות ואופטימיות. משהו שהיה קודם בלתי אפשרי – לעוף בשמיים, לדבר בחינם עם מישהו ביבשת אחרת, לראות את כל הסרטים בעולם – עכשיו הוא אפשרי. אז ברור שמתלהבים מכל טכנולוגיה חדשה.
אבל יש תמיד את הצד השני, את מה שאנחנו נותנים. ועל זה מדברים הרבה פחות. עוד לא פגשתי מודעה שכותבת בגדול: 4,500 שקל, ומתחת בקטן, אייפון 6. למרות שברוב המקרים, הערך של הכסף שאנחנו נותנים יותר גדול מהערך של מה שנקבל. זה כל העניין בביזנס, לא?
איכות שעוד לא פגשתם!
אבל עזבו את הכסף. המחירים האמיתיים לא נמצאים בשום מודעה. כל טכנולוגיה חדשה משפיעה על החיים שלנו. הנוחות היא רק הסחת הדעת מהמחיר האמיתי. אפילו המחיר הכספי הוא הסחת דעת מהמחיר האמיתי. המזון הקפוא והמיקרוגל איפשרו להורים להיעדר יותר שעות מהבית ולצמצם את חיי המשפחה. הוואטסאפ איפשר לצעירים לתקשר פחות בארבע עיניים, ולהפחית את האמפתיה לאחר, קריאת שפת הגוף והמימיקה. הטלפון הנייד איפשר לבוס לדרוש מהעובד להיות זמין 24 שעות ביממה. הסמארטפון איפשר לבוס לדרוש מהעובד להיות לא רק זמין, אלא גם יעיל. ואתם יודעים, אם כולם זמינים ויעילים, זה לא שיש לנו ברירה.
האישיות שלנו משתנה. ההתנהגות החברתית מתעוותת. הפרטיות מפוררת, תמיד מדהים לגלות עד כמה. ויש עוד שורה ארוכה של מחירים שנעלמים מתחת לשטיח. אז מה אתם מעדיפים, שאחזור על מה שכתוב בפרסומות? חדש? עכשיו? 30 מגה פיקסל? 4000 זיליון בייטים? איכות שמעולם לא פגשתם? נורא משעמם, לא?
אני לא טוען שהיתרונות האלה לא קיימים. לא טוען שזה לא נוח. אנחנו כאן ב-NEXTER ובכלי התקשורת האחרים כותבים על זה לא מעט. תוכלו למצוא אותי מדבר על זה לא מעט גם בתוכניות הבוקר. אבל אני מניח שאם הגעתם עד לכאן, אתם כבר פחות או יותר מכירים את זה. כאן אני מעדיף לנסות לברר מה זה אומר, שהמקרר החכם הולך לעקוב אחרי כל מאנץ' לילי שלנו.
יותר מטכנולוגיה, אני אוהב אנשים
חברות הטכנולוגיה עושות דברים מדהימים ומפרסמות אותם בכל הכוח. אבל מתחת לאדמה הן עושות הרבה דברים ממש לא מדהימים ובהרבה כוחנות. למשל, מכירת המידע שלנו תוך הפרה בוטה של כל מה שהבטיחו לנו. משקרים לנו, עובדים עלינו ומנצלים את זה שאנחנו לא מכירים את נבכי המחשב ולא מסוגלים לתפוס אותן על חם. עד שאיזה האקר עצמאי חושף משהו, ובתי המשפט שופטים וקונסים את אותה חברה, מתחלפים שני דורות של טכנולוגיה ומי זוכר.
"כמו תמיד, מי שלא ירצה להשתמש, לא יהיה חייב", כתב לי אבי, והוסיף – "אני עדיין רואה אנשים ברחובות עם טלפונים שהם לא סמארטפונים, אז האפשרויות קיימות". הרשה לי להניח שרבים מאלה שאתה רואה ברחוב עם טלפון ישן לא באמת בחרו בזה, אבל נניח לזה. יותר חשוב – חשבת על המחיר של להיות היום בלי סמארטפון? בלי וואטסאפ? בלי מייל זמין 24/7? זה לא רק עלול לפגוע בחיי החברה שלך – זה אפילו מגביל משמעותית את אפשרויות התעסוקה שלך, כי מי רוצה עובד שלא זמין במייל 24 שעות ביממה?
הטכנולוגיה תמשיך להתקדם, ואני לא מתווכח עם הרוח. אבל יותר מטכנולוגיה, אני אוהב אנשים. ואם זרקנו את אפליקציית סיקרט מהחיים כי זה היה יותר מדי, כנראה שיש לנו עוד שריר קטן של ביקורת. שאנחנו עוד מסוגלים לשאול קצת שאלות לפני שאנחנו בולעים כל טכנולוגיה שמישהו דחף לנו. את ההתפעלות אפשר לפעמים להשאיר להפסקת הפרסומות.
לטור הקודם של דרור: מלכודות קליקים, דאע"ש וסלקום טי.וי