תסלחו לי, אתם שמתלהבים מהדגם הכי מפלצתי של איזה מעבד או נטרפים מדחיסה של טריזיליון פיקסלים על מילימיקרון מרובע. המסך הדק כסכין מעוצב בקווים כל כך נקיים, ישר למוזיאון. יסלחו לי גם אלה שמתלהבים מההמצאה החדשנית הזו שהוצגה אתמול באירוע של מיקרוסופט, כפתור שמסתובב ימינה ושמאלה ושולט במחשב (למרות שאתכם אני קצת מבין). כי הדבר הכי מגניב בכל ההכרזות החדשות של מיקרוסופט, זה מה שהיא עשתה לתוכנת הצייר.
את מחשבי הסטודיו החדשים עמוסי הג'יגות, שאמורים להיות מהירים כפליים מהמחשב הכי מהיר שקיים היום בחנויות, רובנו לא נפגוש בחמש שנים הקרובות. אם אפשר להמר, גם לא נרכוש את משקפי המציאות המדומה החדשות של מיקרוסופט או של כל חברה אחרת. אבל תוכנת ה-Paint? מאז שנות ה-90 וחלונות 3.11, העבירו מולה מיליוני אנשים מיליוני שעות מזמנם כשהם מנסים לכתוב מילה, לחתום, או סתם לצייר ילד עם שיער עומד וידיים מושטות. מיליוני אנשים גילו ככה את סודות הגיאומטריה – למשל, שעם פיקסלים מרובעים אי אפשר לצייר עיגול מושלם.
היינו מוכנים לשלם על זה
20 שנה התוכנה הזו לא השתנתה באופן משמעותי. והנה: המותג החבוט והעתיק מקבל מתיחת פנים מטורפת, ועומד להגיע לכל מחשב ולכל בית. יש בזה הרבה דימיון. להפוך את תוכנת הצייר החינמית לתוכנת יצירה מובילה.
תכל'ס, הפרימיטיביות שלה הפכה גם לחן ולשימושיות שלה – עבודות תחזוקה הגראפיות זריזות וקטנות. קצת כמו אפליקציה, היא עושה שלוש פונקציות פשוטות, וכשזה כל מה שאתה צריך - זה מושלם. אין שבוע שאני לא משתמש בה לאיזה חיתוך תמונה אידיוטי (ומתעצבן למה עד ווינדוס 7 אי אפשר היה לקרופ את הקנווס בלי תעלולים מטופשים של רוטייט).
לשפץ את תוכנת הצייר - ככה משנים את העולם הביתי, לא במוצרי טופ-נוץ'-היי-אנד-קאטינג-אדג' שעולים 3,000 דולר ומיועדים למעצבי פנים של מלונות בוטיק בברצלונה.
מגיע לה קרדיט: מיקרוסופט יכלה בקלות לקחת את הרעיונות הנהדרים שלה ולשפוך לתוך תוכנה חדשה, שגם היתה עולה כסף. להפוך ציור דו-מימדי לציור תלת-מימדי ולשלוח אותו לווירטואל ריאליטי, או לסרוק בעזרת הסלולר עצם בתלת-מימד ולשלוח להדפסה במדפסת תלת מימד – נדמה לי שיש אנשים שהיו משלמים על זה. אבל מיקרוסופט, במהלך מבריק, נכנסת לכולנו לבית בחינם, רכובה על גבו של מותג משומש ומיושן שדווקא בכלל זה מצליח לרגש.
"משני מימדים לשלושה מימדים, משלושה מימדים להולוגרמה, ומהולוגרמה למציאות משולבת (mixed Reality)". במשפט אחד חיבר מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, את העבר של מיקרוסופט עם העתיד שלה, וגם את העבר שלנו לעתיד שלנו. למרות שדווקא בתחום הזה מיקרוסופט איכזבה קצת. טכנולוגיית ההולולנס שלה עושה את אחד הדברים הכי מרתקים ומבטיחים היום: מציאות משולבת – להציג מציאות וירטואלית לגמרי על גבי המציאות האמיתית שסביבך (ולא בתוך המסך, למשל). כבר התלהבתי מזה נורא כאן //www.mako.co.il/nexter-weekend/Article-68f95f51f373451006.htm. אה, וזה לא מה שהמשקפיים החדשים שהיא הציגה עושים, משום מה.
חוגה חמודה
דווקא את ה-Surface Dial חיבבתי ועכשיו בא לי אחת כזו. אולי כי יש לי כאלה לפחות 5 בבית, כולן מחוברות למכשירי אודיו ותיקים עד ישנים ממש, והאמת שלפעמים זה הכי נוח. זה לא הולך להחליף את העכבר, ובוא נודה על האמת, בכל מדינת ישראל יימכרו יותר מ-200 חתיכות. רובנו לא יראה במהלך חייו.
זו הבעיה הראשונה בעתיד שמיקרוסופט פרטה אתמול: חלק גדול ממנו עסוק בלנסות להיות אפל. להציע מוצרים מקצועיים, מעוצבים, יפים, יקרים, שלא מיועדים למשתמש הביתי. אבל זה היה טיבו של האירוע אתמול, וסביר שבהכרזות אחרות מיקרוסופט תמשיך לחדש גם עבור המשתמש הביתי, שרוכש עדיין מיליונים על מיליונים של עותקים של חלונות ושל אופיס.
אבל הבעיה הגדולה יותר, היא שמיקרוסופט ויתרה על התייחסות כלשהי למובייל. הפציע שם טלפון סלולרי לרגע, רק כדי לסרוק אייטם בתלת-מימד ולהדגים את גדולתה של תוכנת הצייר החדשה. למיקרוסופט, שכבר פספסה פעם אחת את מהפכת האינטרנט ופעם שנייה את מהפכת הסמארטפונים, אסור לפספס בשלישית. אם היא מציעה מהפכה יצירתית לחלונות 10, שתמצא דרך לחבר את זה גם למסך הכי חשוב בבית, וזה לא המסך של המחשב האישי.