זה דג? לא, זה רובוט. חוקרי המעבדה לביורובוטיקה ורובוטיקה רפואית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פיתחו את AmphiSAW, רובוט אמפיבי (שפועל גם בים וגם ביבשה) שמצטיין בשחייה ובזחילה על הקרקע, בתום עבודת מחקר ממושכת וסדרת ניסויים.
במהלך הניסויים נדהמו החוקרים לגלות שהדגים נצמדו לרובוט ושחו לצידו, כאילו היה "אחד משלהם". לא רק שהרובוט לא הפחיד את הדגים, בניגוד לרוב הרובוטים הימיים מבוססי מדחף, אלא שהוא משך אותם.
הרובוט עובד בהנעה ייחודית, המבוססת על תנועה גלית שמופעלת על ידי מנוע בודד. לשם השוואה, רובוטים אחרים בעלי אפיונים דומים בעולם מופעלים על ידי מספר מנועים וצורכים יותר אנרגיה. הגל מייצר דחף גם במים וגם על קרקע לא מיושרת, כגון חול ובוץ, שבהם גלגלים פחות מתפקדים. כדי לשפר את הביצועים שלו, ניתן לצייד אותו ברגליים או גלגלים בחלקו הקדמי.
לדברי ד"ר דוד זרוק, שהנחה את הסטודנטים עומר גואטה, דן שחף ורותם כץ בפיתוח הרובוט, שיטת ההנעה הגלית המינימליסטית, המבוססת על מנוע אחד, מאפשרת לייצר את הרובוט בגדלים שונים, ממספר סנטימטרים ועד מספר מטרים.
"השתמשנו בתנועה גלית שמאפיינת מספר גדול של בעלי חיים זוחלים ושוחים - מחיידקים מיקרוסקופיים ועד בעלי חיים גדולים כמו נחשים ונחשי ים ותנינים ששוחים במים באמצעות זנב", מסביר זרוק ל-mako.
"הצלחנו לתכנון מנגנון שמייצר גל המתקדם בצורה פשוטה עם מנוע אחד, וזה פטנט הייחודי של בן-גוריון. המנגנון בנוי מסליל וחוליות. כשהסליל של הרובוט מסתובב, החוליות עולות ויורדות עם הסליל ומייצרות את התנועה הגלית. זה מנגנון מאוד יעיל אנרגטית, וההשערה שלנו שהמנגנון החדש שיצרנו יכול להתחרות בפרופלורים מבחינה אנרגטית".
הניסוי צולם בבריכת נוי בגב-ים, בצמוד לאוניברסיטה. "המטרה הייתה לבדוק נסיעה, מהירות ואטימות. לא תיארנו לעצמנו שהרובוט יהפוך לפופולרי בקרב הדגים. במהלך הניסוי, לפתע כל הדגים בבריכה שחו לצדו ועקבו אחריו. זה לא שגרתי בכלל. בדרך כלל הדגים מפחדים מהרובוטים ומתרחקים מהם".
זרוק מספר כי הרובוטים המיוצרים במעבדה מודפסים בתלת ממד, ו-AmphiSAW יכול כעת לשחות כ-1,000 מטר.
מה השימושים של הרובוט?
"אחרי שגילינו שהרובוט שלנו ידידותי לסביבה ודגים לא נרתעים ממנו, אלא להפך, המטרה שלנו היום היא לבנות רובוט שיפעל בסביבת החקלאות הימית. תפקידו יהיה להאכיל את הדגים, לבדוק שהם מתפתחים בצורה טובה ובריאה, לצלם אותם, לנטר את איכות המים שבהם הם שוחים ועוד", מסביר זרוק. "אנחנו עובדים על כך בשיתוף משרד החקלאות, פרופ' יעל עידן מהמחלקה לתעשייה וניהול ופרופ' אמיר שגיא מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטה".
בנוסף, הרובוט יכול לתרום לחיפוש והצלה באזורים מוכי אסון טבע כמו צונאמי או שיטפונות, המצריכים יכולות תנועה על הקרקע ובמים. "הוא יכול להעביר מידע בזמן אמת והוא נשלט מרחוק. היכולת שלו לנוע גם על המים וגם על הקרקע הופכת אותו ליעיל במיוחד", אומר זרוק.
"מטרה נוספת היא תחזוקה. לדוגמה, כאשר שטים בספינה, אפשר לזרוק את הרובוט לים, הוא בודק את אזורי הספינה ולבסוף הוא יוכל לטפס חזרה לספינה. הרובוט יכול לחזור לבעלים שלו - ולטעינה שלו. שימוש פוטנציאלי שטרם נבדק הוא לפתח יכולת של הרובוט לבדוק צינורות מבפנים וכך הוא יוכל לבדוק דליפות או מליחות של מים", אומר זרוק.
האם יש עוד רובוטים מעניינים שיצאו מהמעבדה?
"פיתחנו מספר לא מבוטל של רובוטים, ובכל זמן נתון, אנחנו עובדים על רובוטים חדשים. ההשראה לחלק לא מבוטל מהרובוטים שנוצרו במעבדה נלקחה מהטבע. הפופולרי ביניהם הוא הרובוט RCTR - זחל שיוכל לשנות את הצורה שלו ולהתאים את עצמו בצורה עצמאית - כמו נחש או תולעת".