בעיית החניה (או יותר נכון, היעדר חניה) היא כנראה הבעיה שהכי מטרידה את תושבי תל אביב ובכלל את כל מי שנכנס עם אוטו לעיר הגדולה. רועי יוטבת, בן 31, שנולד וגדל במרכז העיר כל חייו, החליט לבנות אפליקציה בשם פומבה כדי לפתור את הבעיה הכואבת. לדבריו, "היום הזמן הממוצע לחיפוש חניה בת"א הוא 32 דקות, ברוב שעות היום אנחנו מצליחים להוריד למשתמשי פומבה את הממוצע ל-22 דקות".
הרעיון עלה בזמן שיוטבת, יחד עם אופק צוקר (מייסד שותף של פומבה), היו סטודנטים לתואר ראשון ביזמות באוניברסיטת רייכמן. במסגרת השנה שלישית של התואר הם התבקשו להקים מיזם, תוך קבלת ליווי מקצועי ואקדמי מסגל בית הספר.
"ישבנו באחד הערבים וחשבנו על זה שאנחנו רוצים לפתור בעיה גדולה, כזו שמיליונים סובלים ממנה ברחבי העולם. עלו הרבה רעיונות, כולם נזרקו לפח אחרי בדיקה ראשונית, עד שמצאנו בעיה מאוד קשה שאנחנו סובלים ממנה בעצמנו כל יום, וגם הצלחנו למצוא לה פתרון שעובד. בעיית התסכול שבחיפוש חניה", מספר יוטבת ל-mako.
"כשאנחנו מחפשים חניה, אין לנו מושג אם יש בכלל חניה איפשהו, או שכל החניות סביב הבית תפוסות. אין לנו מושג לאן לנסוע. בכל צומת אנחנו מהמרים אם לפנות ימינה או שמאלה - בלי לדעת אם יש חניה מימין, או משמאל. תמיד אחרי הפניה אנחנו מתבאסים שלא לקחנו את הפניה השנייה. אולי חיכתה לי שם חניה ופספסתי אותה? חוסר הוודאות הזה מתסכל בטירוף".
איך האפליקציה עובדת?
כשהנהגים חוזרים הביתה עם הרכב ומגיעים לשכונה, הם פותחים את Pumba. מיד, כל מקומות החניה הפנויים סביבם מוצגים להם על המפה.
הנהגים בוחרים בחניה הטובה ביותר בעיניהם ולוחצים על "ניווט", וה-waze נפתח אוטומטית עם הניווט לחניה. בזמן הניווט, בכל דקה הם מקבלים התראה שהחניה עדיין פנויה. אם החניה נתפסת - הנהגים יקבלו התראה בזמן אמת שהחניה נתפסה, ומיד יקבלו התראה נוספת לגבי החניה הפנויה הבאה. "ככה שאם פספסתם את החניה הראשונה, אחרי כמה ניסיונות כנראה שתצליחו לתפוס חניה כלשהו", אומר יוטבת.
בנוסף, עבור כל חניה שפומבה מציעים, מופיע המידע לפני כמה זמן היא התפנתה, גודלה, זמן הנסיעה אליה, זמן הליכה ממנה אליכם הביתה, סוג החניה (כחול לבן/פריקה וטעינה/אדום לבן בשעות שמותר לתושבים וכדומה).
כיצד נאסף המידע?
"את המידע על החניות הפנויות בזמן אמת אנחנו משיגים באמצעות פריסת חיישני החניה שלנו על גבי מרפסות או חלונות של דיירי השכונה. הם מקבלים את השירות בחינם, ונעזרים בו בזמן שהם מחפשים חניה בעצמם או עוזרים לאורחים שלהם למצוא. כשהם מחפשים חניה, המידע מהחיישן מגיע רק אליהם ולא לאף אחד אחר, כדי לשפר להם את הסיכוי לתפוס חניה מול הבית. בשאר הזמן, החיישן עובד בשביל כל נהגי הקהילה שמחפשים חניה מדי יום", מסביר יוטבת.
נכון להיום, השירות של Pumba פעיל באזור הצפון הישן ומרכז תל אביב (השכונות שסביב כיכר דיזנגוף). "יש לנו כמה אלפי משתמשים ו-600 חיישנים פרוסים באזור זה, ובקרוב נתרחב לכל שאר האזורים בעיר שקשה למצוא בהם חניה - פלורנטין, לב העיר, נווה צדק, יפו, הצפון החדש, מונטיפיורי ועוד", אומר יוטבת.
לדבריו, בתקופה הקרובה השירות ניתן בחינם לנהגי השכונה, ובעתיד השירות יתאפשר על ידי רכישת מינוי חודשי, שמטרתו לממן רכישה של חיישני חניה נוספים ופריסה שלהם ברחבי העיר. "גם כשיהיה מינוי חודשי, השירות ימשיך להיות בחינם לכל שגרירי פומבה - אותם נהגים נפלאים שלוקחים חלק במהפכה ומתקינים חיישן חניה על המרפסת או החלון של הדירה שלהם", אומר יוטבת. באשר להצבת חיישני חניה בעזרת העירייה, יוטבת מספר כי הרעיון הוצע להם, "אבל זה לא הבשיל לכדי ביצוע".
האם אתם מתכוונים להתרחב מעבר לגבולות תל אביב בארץ ובעולם?
"החזון שלנו הוא לעזור למיליונים של נהגים מקומיים באלפי ערים גדולות בעולם למצוא חניה ברחוב. תהליך הלמידה שאנחנו עושים בת"א יאפשר לנו להגשים את החזון הזה במהלך השנים הקרובות. הפוקוס שלנו הוא אירופה, ארה"ב ואמריקה הלטינית".
איזה תגובות אתה מקבל ממשתמשים?
"כל חודש אנחנו מקבלים מאות תגובות ממשתמשים שהצליחו לתפוס חניה ברחוב בזכות פומבה, ולמרות שזה כבר הפך להיות דבר שבשגרה, זה תמיד מרגש אותי בכל פעם מחדש.
אנשים כותבים לנו בתיבת הפידבק שהם פתחו פומבה ותפסו חניה תוך דקות בודדות, או שתפסו חניה ממש על הכניסה לבית, או שעפו על איך שהחיישן שהתקינו על המרפסת עזר לנהג אחר מהשכונה שהם בכלל לא מכירים.
"בנוסף לפידבקים החיוביים, מתקבלים גם פידבקים ממשתמשים שקיבלו חוויה לא טובה, כתוצאה מבאגים, מפספוסים של אלגוריתם זיהוי החניות שלנו, או כתוצאה מזה שסביב הבית שלהם יש פחות חיישני חניה אז הם מצליחים לתפוס פחות חניות, או לא מצליחים בכלל.
"הפידבקים האלה הם הלחם והחמאה שלנו, מהם אנחנו ניזונים ומשפרים את המוצר. כל מהות העשייה שלנו ביום יום היא לקרוא את הפידבקים, לראיין משתמשים, לנתח את אופן השימוש שלהם, ולשפר את המוצר על בסיס התובנות שהפקנו מהפידבקים. אנחנו עובדים יום יום כדי להפוך את המוצר וחוויית השימוש להיות בול מה שנהגי השכונה צריכים כדי לתפוס חניה ברחוב ולקבל ודאות מלאה על מצב החניות".
מה עוד אפשר לעשות כדי לפתור את מצב החניות הקשה בעיר?
"בעיית החניה בת"א היא עניין של היצע מאוד נמוך ביחס לביקוש מאוד גבוה. על כל מקום חניה ברחוב יש בערך 3 רכבים שצריכים חניה. בהסתכלות פשטנית, צריך למצוא דרכים להגדיל את ההיצע ומהצד השני לצמצם את הביקוש. הרכבת הקלה למשל עשויה בעתיד לצמצם את הביקוש במידה מסוימת.
"יעדי העירייה הם להוריד את היקף השימוש ברכב הפרטי מ-54% ב-2020 ל-30% ב-2030. המשמעות היא, שגם אם העיריה תצליח לעמוד ביעדים - הרכב הפרטי כאן כדי להישאר ואיתו גם בעיית החניה. במקרה הטוב, בעוד 7 שנים יהיה יחס קצת יותר נמוך בין כמות הרכבים לכמות החניות, אבל לא נמוך מספיק כדי להקל על הנהגים למצוא חניה. המאמץ של העיריה לייצר אלטרנטיבות הוא נכון וחשוב, אך לצערנו זה ככל הנראה לא יספיק".
האם יש מצב שלאחר הגעה למספר רב של משתמשים (גם אם כל העיר תכוסה חיישנים) נגיע למצב שכל חנייה נתפסת מהר מידי בעקבות ריבוי משתמשים?
"הצעת הערך שלנו לנהגים המקומיים היא קודם כל - ודאות מלאה על מצב החניות ברחוב. את הוודאות הזו נוכל לספק תמיד, ללא תלות בכמות המשתמשים שלנו.
"הסיכוי של כל נהג לתפוס חניה עם פומבה לא ישתנה משמעותית גם כשיהיו לנו הרבה יותר משתמשים, וזה בגלל שלא כל הנהגים מחפשים חניה כל הזמן בכל מקום. עבור כל שכונת מגורים בעיר, יש כמות מסוימת, סופית, של נהגים שמחפשים חניה באזור זה. אז גם כשנתרחב לפלורנטין לדוגמה, זה לא ישפיע על הסיכוי של נהג בצפון הישן לתפוס חניה סביב הבית שלו.
"ללא קשר לפומבה, המצב שבו חניות נתפסות מהר מדי הוא מצב נפוץ בשעות הקשות, בעיקר ימי חול בין 18:00 ל-20:00. המצב הזה יתקיים עם פומבה או בלי פומבה. את זה אין לנו דרך לשנות, אבל המוצר שלנו עוזר לנהגים להתמודד איתו. לפעמים כל החניות סביב הבית תפוסות, וגם זה מידע בעל ערך למשתמשים שלנו, שלפעמים מקבלים החלטה לנסוע לחניון, על בסיס המידע בזמן אמת שסיפקנו להם".