בחודשים האחרונים עולם ההייטק נקלע למשבר. מרבית הכותרות עוסקות במחאה נגד המהפכה המשפטית, בירידה בהשקעות זרות בסטארטאפים ישראלים, אבל עוד לפני כן המשבר הכלכלי העולמי שהגיע אחרי מגפת הקורונה נתן את אותותיו. חברות רבות מפטרות, והעובדים, שבשנת 2021 היו מחוזרים, נשארים יותר זמן במקום העבודה שלהם או לחילופין מחפשים עבודה במשך זמן רב יותר.
קופטאן חלבי, מייסד ויו"ר המרכז הדרוזי ליזמות, חדשנות והעצמה כלכלית ה-DTEC, מצביע על כך שגם כשישראל מיתגה את עצמה כאומת הסטארטאפ, יש מגזרים שלמים בחברה הישראלית שלא היו שייכים לחגיגה, ובראשם – החרדים (רק 3% מהשכירים בהייטק בשנת 2022, על פי נתוני הרשות לחדשנות) וערבים (רק 2% מהשכירים בהייטק בשנת 2022).
לדברי חלבי, "יש מגזר אחד, אמנם קטן יותר, שעליו לא שמים מספיק דגש. העדה הדרוזית. 150 אלף דרוזים חיים בישראל, מרביתם משרתים בצבא, מאמינים במדינה ומחוברים אליה מינקות. אך לא מספיק מהם מחוברים לתעשיית ההייטק. יש פערי שפה ופערי ידע שמונעים מהם להיכנס אל העולם הזה. השוני התרבותי ניצב גם הוא כחיץ בין הקדמה לבין החברה המסורתית".
כמה דרוזים עובדים בהייטק? לפי העמותה לקידום מעמד החייל הדרוזי, מדובר בסך הכול ב-1,200 איש. בסוף 2021 הועסקו בהייטק כ-350 אלף איש. "תת-ייצוג מובהק", אומר חלבי.
על רקע הנתונים העגומים, נפתח בשנה שעברה מרכז חדשנות וטכנולוגיה לצעירים דרוזים בעוספיה, שמכשיר חיילים משוחררים וצעירים מהחברה הדרוזית לתחומי הטכנולוגיה וההייטק. בשבוע הבא ייערך טקס הנחת אבן פינה למרכז חדשנות שני בבית ג'אן על שם מדחת יוסוף ז"ל, בהשתתפות השיח' מוואפק טריף, המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית, ושר הכלכלה והתעשייה, ח"כ ניר ברקת. "המרכז הזה מרחיב את הפעילות שלנו בצפון, המטרה היא לייצר מרכז הכשרה עבור כפרים מהאזור", אומר חלבי.
הוא מסביר כי ישראל היא בין המובילות בעולמות הסייבר והמחשוב הקוונטי, אולם בכל הקשור לעולמות הבינה המלאכותית נפתח פער, הנובע גם ממחסור בכוח אדם איכותי. "אחרי הכול, זאת מדינה קטנה. שילוב של עוד ועוד אוכלוסיות יכול להיטיב עם התעשייה, בדיוק כפי שהשילוב ייטיב עם אותן אוכלוסיות. זהו מצב של WIN-WIN.
"מאז שפתח שר הביטחון משה ארנס ז"ל את כלל יחידות הצבא לבני העדה הדרוזית, השתלבנו בצורה מלאה בכל זרועות הביטחון. הדרוזים נמצאים גם במקצועות ההוראה, אבל כיום הצעירים רוצים להשתלב גם בעולמות ההייטק והיזמות. המרכז יפתח להם את האופק הזה. עד כה במרכז בעוספיה, שהיה הראשון מסוגו, הוכשרו כבר 80 לוחמים בודקי תוכנה וסייבר", מספר קופטאן.
לדברי חלבי, המרכז יפעל עם כל גורם, ממשלתי ופרטי כאחד, שיהיה מוכן לקדם את שילוב העדה הדרוזית בהייטק. "אנחנו מייצרים תכניות שונות ומגוונות להכשרה והשמה בתעשיית ההייטק, פועלים בשילוב זרועות עם הקרן להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון, עם הטכניון, חברת סיסקו וגופים רבים".
"הקשר בין מדינת ישראל לעדה הדרוזית עמוק, אך מפירות ההצלחה בני העדה הדרוזית לא נהנים. למרות שהפכה לאומת הסטארטאפ, נדמה שישראל שכחה את האחים שלה מאחור. הדרוזים שוכבים על הגדר עבור המדינה כבר עשרות שנים, אבל הם רוצים להיות גם חלק אינטגרלי מהנוף הכלכלי־טכנולוגי, ולא רק הביטחוני. משרדי הממשלה צריכים לגבש תוכנית ייעודית לשילוב בני העדה הדרוזית בתפקידים טכנולוגיים, הרווח יהיה של כולם", מסכם חלבי.