השבועות האחרונים לא היו קלים לתעשיית השבבים העולמית. בזו אחר זו, דיווחו ענקיות השבבים אינטל, סמסונג, SK Hynix, קוואלקום ואחרות, על ירידה שנתית בהכנסות - במה שהוגדר על ידי חברת המחקר IHS Markit כרבעון הגרוע ביותר בשוק השבבים העולמי בעשור האחרון. הרבעון הסתכם בירידה גלובלית של 13% בהכנסות של חברות השבבים השונות. זאת, על רקע המתיחות המתמשכת בין ארה"ב לסין והחרם האמריקאי על וואווי, החולשה בשוק הזיכרונות וביקושים חלשים בשווקים מסוימים.
ואולם מנכ"ל אפלייד מטיריאלס העולמית, גארי דיקרסון, מסרב להתרגש. "אנחנו נמצאים בראשיתו של הגל הגדול ביותר שראינו אי־פעם בתעשיית השבבים העולמית", הוא אומר בראיון ל–TheMarker, שנערך בעת ביקורו בארץ בשבוע שעבר. "אם מסתכלים אחורה, אנחנו רואים את המהפכה שבה לכל אחד היה מחשב על השולחן, ואחריה את מהפכת הסמארטפונים שצמחו בזכות המדיה החברתית. הגל הבא יהיה הרבה יותר גדול".
דיקרסון מתייחס למהפכת המחשוב הגדולה הבאה - עליית הבינה המלאכותית, הביג דאטה, החיישנים והאינטרנט של הדברים - שלדבריו תשנה תעשיות שלמות. "מדובר בהזדמנות כלכלית של 10 טריליון דולר", הוא אומר. "היא תשנה את התחבורה, את הרפואה, הקמעונות והחינוך".
"פיצוץ של דאטה"
דיקרסון ממוצב היטב כמשקיף על התעשייה העולמית, על המכשולים, ההזדמנויות והמגמות המסתמנות לשנים הקרובות. החברה שבראשה הוא עומד, אפלייד מטיריאלס, מספקת תשתית לחלק ניכר מתעשיית השבבים והטכנולוגיה העולמית. היא מפתחת מערכות לייצור שבבים וצגים, וציוד לבדיקה של תהליך הייצור. כלומר, היא מפתחת ובונה את הטכנולוגיה שמאפשרת לחברות ברחבי העולם לייצר מעבדים, שבבים, מסכים וציוד אלקטרוני.
את הציוד של אפלייד מיטריאלס אפשר למצוא, בין השאר, במפעלי השבבים של אינטל בקרית גת ושל טאואר במגדל העמק. היא נחשבת אחת מהחברות הגדולות בשוק העולמי של ציוד לייצור מוליכים למחצה. באחרונה רכשה החברה את Kokusai היפנית, שפועלת בתחום דומה, תמורת 2.2 מיליארד דולר.
החטיבה הישראלית של אפלייד (PDC), המונה כ–1,500 עובדים, מתמחה בבקרת ייצור שבבים, וממוקמת בפארק המדע ברחובות, ובראשותה עומד עופר גרינברגר.
דיקרסון טוען כי מהפכת הנתונים (דאטה) היא גורם השינוי המרכזי בענף בשנים הקרובות. לדבריו, כמות הדאטה תגיע לממדים עצומים, בין השאר, בגלל אינספור חיישנים ומכשירים מחוברים שיימצאו בכל מקום - במצלמות, ברכבים אוטונומיים, בעולם החקלאות ועוד.
עוד ב-TheMarker
ברודקום במגעים מתקדמים לרכישת סימנטק
חברת הביטוח ליברה מאיימת לתבוע את פייסבוק
"2018 היתה השנה הראשונה שבה מכשירים יצרו יותר דאטה מבני אדם", אומר דיקרסון. "בעוד ארבע־חמש שנים, היחס הזה יהיה 1 ל–10. לכן, החברות שצומחות הכי מהר מבחינת שווי שוק הן חברות הממוקדות בדאטה". באפלייד מציינים דו"ח של חברת המחקר IDC, שמצביע על גידול חד במכשירי IOT (האינטרנט של הדברים) המקושרים לאינטרנט. לפי התחזית, ב–2025 יפעלו בעולם 41.6 מיליארד מכשירי IOT, שיהיו אחראים לייצור נתונים בסדר גודל של 79.4 זטה בייטים (zettabytes). זטה בייט אחד שווה לטריליון ג'יגה בייט.
"זה פיצוץ של דאטה", הוא אומר. כדי לנהל את כמויות המידע האלה - יהיו צורך בשבבים חזקים, מתוחכמים וחסכוניים באנרגיה, שיידעו לבצע משימות מורכבות של בינה מלאכותית וניתוח נתונים. "יצירת הדאטה, האחסון, העיבוד והחיבור שלו - זו ההזדמנות הגדולה של חיינו, וזה יהפוך את התעשייה לחזקה מאי פעם", אומר דיקרסון.
"צריך מבנים וחומרים חדשים"
אבל בדרך למהפכה הזו, יש גם אתגרים משמעותיים, שדורשים חשיבה מחדש על הדרך שבה מתכננים ובונים שבבים. לדיקרסון ברור שארכיטקטורות השבבים הקיימות אינן מספיקות כדי לתת מענה לגידול הזה.
בראשן, חוק מור - שנטבע על ידי מייסד אינטל גורדון מור בשנות ה–60 והכתיב את קצב מזעור השבבים - מגיע לקצו. כלומר, לא ניתן עוד למזער את השבבים בקצב שאליו התרגלנו בעשורים האחרונים. "הכיווץ הדו־ממדי הקלאסי כבר לא עובד. צריך מבנים חדשים וחומרים חדשים. זה אתגר גדול לכל העולם. התעשייה צריכה ספר מהלכים חדש". הוא מדגיש כי באפלייד מטיריאלס עובדים לצד החברות השונות בפיתוח הטכנולוגיות הללו. "תמיד מוצאים דרך. מעולם לא הייתי יותר מעודד על ידי החדשנות. האתגרים אדירים אבל גם היכולות אדירות".
לדבריו, יהיה צורך למצוא פריצות דרך משמעותיות. "אם נשתמש בתשתיות המחשוב הקיימות לצרכים העתידיים של המחשוב בענן ובקצה, בתוך כמה שנים לא יהיה מספיק חשמל בעולם. צריך למצוא ארכיטקטורות מחשוב חדשות המיועדות לבינה מלאכותית וביג דאטה. אנשים מדברים על הצורך בשיפור של פי 1,000 בביצועים לכל וואט, והדרך להגיע לשם אינה ליניארית. לצריכת האנרגיה יש השלכות משמעותיות על הכלכלה ועל הקיימות".
אחד הטרנדים המדוברים הוא מסכים מתקפלים בסמארטפונים, מחשבים וטלוויזיות. אך חברות רבות, בראשן סמסונג, נתקלות בקשיים להביא את המכשירים לשוק. זה גימיק או הבטחה אמיתית?
"החוויה הוויזואלית מאוד חשובה לחווית המשתמש. והחווייה הוויזואלית היא לא מסכים שטוחים אלא קמורים ומתקפלים. אני חושב שזה חלק מהעתיד. עם זאת, יש אתגרים ומחסומים טכניים עם טכנולוגיות המסכים הללו, ולדעתי יתגברו עליהם. אנחנו עובדים עם יצרניות הצגים המובילות כדי לפתור את האתגרים".
כיצד החרם האמריקאי על וואווי וחברות סיניות נוספות השפיע עליכם, עד להסרתו באחרונה?
"אנחנו לא מוכרים לוואווי והיא לא לקוחה ישירה שלנו. יש לנו לקוח אחד בסין, שנאסר עלינו למכור לו. אך שום דבר לא השתנה בתחזית שלנו לגבי סין, יש לנו קשרים וגישה ברחבי המדינה. אני לא אומר שזה לא ישתנה מחר או בעתיד, אבל כרגע זה עוד לא השתנה. אני מאמין שלכולם יש אינטרס למצוא פתרון קונסטרוקטיבי למצב בין ארה"ב לסין. כשהייתי בסין, דיברתי על כך שהאינטרס שלה הוא לבצע רפורמות וליצור פלטפורמות לשיתופי פעולה, שנועדו להגן על קניין רוחני ולאפשר גישה לשוק. בסופו של דבר, זה יאיץ צמיחה כלכלית וייצור משרות".
זו לא החלטה שלכם, אלא של הממשל.
"נכון, אבל זו התוצאה הטובה ביותר עבור כולם".
פרשנים טוענים שהמתיחות בין ארה"ב לסין תאלץ את חברות השבבים הסיניות להתנתק מהתלות במערב, מה שיביא אותן לזינוק טכנולוגי ולהדבקת פערים. זה מטריד אתכם?
"זה יהיה קשה מאד עבורם. שוק הציוד לייצור שבבים שבו אנו עוסקים, מוערך ביותר מ–40 מיליארד דולר. חברות סיניות מחזיקות אולי 10% מהשוק הזה, וברוב המקרים אלה טכנולוגיות שהן שלושה דורות אחורה ממה שתמצא במפעלי אינטל או TSMC. גם לעסקי הציוד של חברות מקוריאה, שקיבלו תמיכה מהממשלה לאורך כמה עשורים, יש חדירה מינימלית לענף".