לרגל יום האישה הבין-לאומי, מכון המחקר והמדיניות Start-Up Nation Policy Institute (SNPI) ו-she codes; מפרסמים סקירה של מצב הנשים בהייטק הישראלי. הפרסום מבוסס על נתוני הרשת החברתית לינקדאין משנת 2022.
הסקירה מצאה כי נשים מהוות רק 35% מעובדי תעשיית ההייטק בישראל, אולם רק %16 מתפקידי ההנהלה הבכירה (C-level). בתוך קבוצה זו, קיימים הבדלים משמעותיים בהתאם לסוג התפקיד: שיעור תפקידי הנשים בתחום הכספים (CFOs) הוא %24, בעוד שבתפקידי מנכ"לות (CEOs), שיעור הנשים הוא %13 ובתפקידי ניהול טכנולוגיים (CTOs) אחוז הנשים הוא %7 בלבד. עם זאת, חלקן של מנהלות בכירות בתפקידי שיווק (CMOs) דומה לחלקן מתוך כלל עובדי ההייטק, ועומד על %35.
גם בהייטק - הבחנה בין תפקידים "נשיים" ל"גבריים"
גם בבחינת סוג התפקיד ישנו הבדל משמעותי בייצוג הנשים בהייטק הישראלי. נשים מהוות פחות משליש - 29% בתפקידים הטכנולוגיים, זאת לעומת כשני שליש (66%) מהעובדות והעובדים בתפקידי האופרציה - אדמיניסטרציה, משאבי אנוש, כספים וכדומה, בהם השכר נמוך יותר מאשר במחלקות הטכנולוגיות והתפקידים הבכירים. לעומת זאת, בתפקידים עסקיים (שיווק, פיתוח עסקי, מכירות ועוד) ייצוג הנשים מאוזן יותר ואף כמעט שוויוני.
גם בתוך משפחות תפקידים אלה ישנה שונות גבוהה. בקרב העובדים בתפקידים טכנולוגים, ישנו רוב גברי מובהק בתפקידי פיתוח ותוכנה (רק 25%), כששיעור הנשים נמוך עוד יותר בתפקידים כמו חומרה (16%) ואלגוריתמיקה (20%) ובמקצועות הסייבר (20%). לעומת זאת, נשים מהוות רוב בתפקיד עיצוב/תכנון מוצר (UI, UX) ובתפקידים המדעיים (בעיקר בסקטורים של ביוטק).
בתפקידי האופרציה ההבדלים גדולים עוד יותר. נשים מהוות רוב מובהק של %94 בתפקידי האדמיניסטרציה והפקידות, ו-%93 במשאבי האנוש. זאת, לעומת %22 בלבד בקרב עובדי IT. תפקידי הכספים מהווים מקרה נדיר בו החלוקה היא כמעט שוויונית, אם כי חלוקה שוויונית זו איננה נשמרת בתפקידי ניהול בכירים בתחום הכספים, כפי שראינו.
מדעי החיים או מדעי המחשב: ההבדלים מתחילים כבר בבחירת מקצוע הלימודים
הפערים המגדריים בסוג התעסוקה והגדרת התפקיד מתחילים כבר בשלב בחירת תחום הלימוד. יותר גברים בוחרים ללמוד את מקצועות ההנדסה והמדעים המדויקים, בעוד נשים בוחרות ללמוד יותר את מקצועות מדעי החיים והעיצוב הגרפי, שניהם עם 63% נשים.
בהייטק הישראלי, מוטה התוכנה, הביקוש גדול באופן משמעותי לבוגרי מדעי המחשב - מקצוע לימוד בו גברים מהווים %74 מהבוגרים - ולכן לגברים יש יתרון מובהק בסיום הלימודים. מקור הפער הינו בהסללה המוקדמת להשכלה טכנולוגית אשר מביאה כבר בשלב מוקדם בקריירה לחוסר איזון מגדרי, הנגרר שנים ארוכות מאוחר יותר לשוק העבודה ומשמר את חוסר השוויון.
שונות גם בסקטורים: ייצוג נשים גבוה יותר בתחומים בעלי משמעות חברתית
תחום הלימוד משפיע כמובן גם על סוג החברה בה בוחרת עובדת ההייטק לעסוק. ייצוג היתר של נשים בלימוד מקצועות מדעי החיים, מוביל באופן ישיר לכך שבחברות בתחום הביוטק קיים ייצוג נשי גבוה, בפרט בתחום התרופות, נשים מהוות כמעט %60 מעובדות ועובדי הסקטור. כמו כן, הנתון לפיו אחוז הנשים גבוה יחסית בסקטור טכנולוגיות החינוך (44%) ובריאות דיגיטלית (43%) הוא אינדיקציה אפשרית לכך שנשים נמשכות יותר לתחומים בהן הן מוצאות משמעות חברתית, מה שיכול להסביר גם את הבחירה בתחום מדעי החיים. לצד זאת, הממצאים מראים כי ככל שהסקטור מבוסס יותר על חומרה, אחוז הנשים יורד.
נתון נוסף שעלה הוא שייצוג הנשים בחברות ישראליות גבוה יותר ביחס לחברות הגלובליות בארץ, אך עדיין יש מקום לשיפור. אחוז הנשים הינו 38% בחברות הייטק ישראליות גדולות אל מול 32% בחברות הרב לאומיות הפועלות בארץ.
"הסקירה מראה כי יש עוד דרך ארוכה לעבור עד לשוויון מגדרי בתעשיית ההייטק בישראל. לא רק ששיעור הנשים בהייטק נמוך בהרבה משיעורן באוכלוסייה, אלא שהמצב עגום עוד יותר בתפקידי הנהלה בכירים", אומרת סמנכ"לית אסטרטגיה SNPI, ים עתיר. "אולם יש גם מקום לאופטימיות. צמיחת חברות ישראליות שמעסיקות עובדות ועובדים במגוון מקצועות, וכן התפתחות של סקטורים שאינם ICT – הן המפתח להגדלת הייצוג הנשי בהייטק. מדיניות ממשלתית נכונה שתחזק את צמיחת הסקטורים הללו, יחד עם מימוש אחריותו החברתית של הקטר הכלכלי, יכולים להזיז את המחט לכיוון של שוויון מגדרי אמיתי".
she codes; היא קהילה טכנולוגית של נשים מפתחות תוכנה, שהוקמה במטרה להגיע ל-50% מפתחות תכנה בישראל. היא הוקמה ב-2013 בידי רות פולצ’ק, מונה כעת למעלה מ-50,000 ומציעה קורסים מסובסדים לנשים במקצועות ההייטק ברחבי הארץ.
"במציאות של שנת 2023, כשבינה מלאכותית יודעת לכתוב, לצייר ואף לקודד, כל אחד יכול לקבל ערך מידע בתכנות, גם אם מדובר בהעשרה ולא במקצוע. ידיעת שפת קוד היא כלי שהולך והופך לכלי חובה כדי לתקשר עם הטכנולוגיה סביבנו. לא רחוק היום בו בתי הספר ילמדו קוד כבר בכיתה א' וזה ייראה לנו מובן מאליו, כמו לימודי חשבון ושפה", אומרת פולצ'ק.
"שוק ההייטק הישראלי נמצא במחסור של כ-30 אלף מתכנתים ומתכנתות. לנשים יש פוטנציאל אדיר למלא את המקום הזה. עכשיו, כשכמות הגיוסים בירידה, זה הזמן הנכון להתמקצע, לצבור ניסיון וידע רב ברמה גבוהה, כדי שתהיינה טאלנטיות מבוקשות למשרות נחשקות. העובדה שאת אישה הינה רק בונוס. המשבר הנוכחי בהייטק יביא איתו פריחה ושגשוג מחודש. לשמחתי ולתפיסתי, נוצרה הזדמנות יפה למלא את החלל הקיים בנשים מפתחות תוכנה בהייטק הישראלי".