"7 שנים אני מנהלת את קהילת הרילוקיישן הגדולה בישראל. בכל השנים האלו, ראיתי תקופות של מערכות בחירות, שתמיד הביאו לקפיצה של מצטרפים מאוכזבים, אבל צונאמי של מצטרפות כמו שהיה בחודש האחרון כזה לא ראיתי אף פעם", כך כתבה תאיר מורדוך, משפיענית אוכל ולייף סטייל, מאמנת אישית ועסקית, שזכורה גם כמתמודדת העונה ה-9 במאסטר שף.
מורדוך הקימה את קהילת הפייסבוק "נשים בעולם של הזדמנויות - רילוקיישן", שמונה היום 52 אלף נשים שמתגוררות ב-80 מדינות שונות, לפני 7 שנים בשנת 2016. הקבוצה נפתחה כשהיא ומשפחתה התגוררו ברילוקיישן בעקבות עבודתו של בן זוגה, שהקים עבור אמדוקס את העסקים ביפן וקוריאה, ומשם עברה המשפחה לסינגפור. כיום מורדוך ומשפחתה מתגוררים בישראל, לאחר שחזרו לפני הגיוס לצה"ל של 2 בנותיה הגדולות. "הקבוצה נפתחה מתוך קשיים ואתגרים שלי, כמו בדידות, קושי למצוא מה לעשות, תסכולים של רילוקיישן. החלטתי להקים קהילה כדי להכין משפחות לרילוקיישן", היא מספרת ל-mako.
"הקבוצה גדלה ממש בחודש האחרון, מן הסתם בגלל המצב בארץ, באופן ממש מטורף. בחודש רגיל אני מאשרת 500 נשים, והחודש הצטרפו כבר יותר מ-3,000 נשים. עכשיו ביום-יומיים רק אישרתי 500, ויש לי 350 בקשות להצטרפות רק מהיום", היא אומרת.
מורדוך מספרת שמעבר לנתון של קפיצה מטורפת בבקשות, על רקע החקיקה המשפטית, היא רואה שהאוכלוסייה בקבוצה קצת שונה וכן אופי הפוסטים. "בדרך כלל יש שאלות פרקטיות של אנשים שכבר סגרו רילוקיישן למקום מסוים, ורוצים להיות מוכנים אליו. לעומת זאת, אני רואה עכשיו יותר פוסטים של ייאוש, אנשים שכותבים, 'אנחנו מבינים שאין לנו מה לעשות פה, והחלטנו לברוח מכאן', במילים האלה. לא כולם יעברו, כנראה שהרוב לא, אבל יש כאן מגמה. אנשים מוכנים ממש לקחת את הדברים וללכת מפה, לא משנה איך, וגם לא משנה לאן.
"אחת השאלות העיקריות שאנשים שואלים זה מאיפה מתחילים בכלל. עשיתי שבוע שעבר לייב איך מתחילים לנהל את זה, איך מחליטים לאן, והעליתי עוד פוסט שעוסק בכך שלברוח ללוקיישן, עם כל זה שזה רעיון מדהים, זה סיכון. זה ללכת למקום שלא מכירים, ומצריך הכנה ומחשבה. הכנה של הילדים והזוגיות, לא כל אחד יכול לקפוץ ולעבור למקום אחר. מה שעצוב, שמי שיעבור אלו אנשים שיכולים להרשות לעצמם לעבור, גם מבחינת המשפחות שלהם וגם מבחינת החוזק והחוסן שלהם. האנשים הטובים ביותר".
יש איזה מקצוע שבולט ברעיון לעזוב?
"לא, לאו דווקא. אין איזו מגמה של מקצועות. הייטק מן הסתם, מקצועות חופשיים, טיפוליים, אנשי חינוך. מה שמעניין שמדובר בכל הגילים – גם סבים וסבתות וגם הורים צעירים. זה מאוד שונה מהאוכלוסייה בדרך כלל, בני 25-45, שקיבלו הצעה והם כבר בדרך וברור לאן".
אתם חושבים גם אתם לעבור שוב?
"ברור שאנחנו באופן אישי לגמרי חלק מהמחשבה הזאת, מה עושים הלאה. האם זה הזמן לזוז שוב. לאנשים שכבר שעשו רילוקיישן יותר קל, אבל אנחנו גם מבינים את המחירים של לצאת ולחזור. אנחנו לגמרי מנהלים עם עצמנו דוח שיח מה הלאה, במיוחד כשהבנות סיימו את הצבא".
מה אנשים לא יודעים על רילוקיישן שהם צריכים לדעת?
"לא בורחים לזה. כמו שלא עושים עוד ילד כדי לפתור משברים בזוגיות. לרילוקיישן יש מחירים, קודם כל מדובר בהרבה מאוד בבדידות. כדאי להבין שהרבה מהזמן אחד מבני הזוג יהיה הרבה לבד. זה מחיר אחד. אנחנו חזרנו בשביל להיות קרובים לאחיות שלי, למשפחות שלנו ולחברים.
"צריך לחשוב איך אתם רוצים לגדל את הילדים שלכם ואיפה, איזה ערכים רוצים לתת להם, כמה מהערכים נמצאים באותו מקום. בנוסף, יש מחיר מאוד גדול שלא מדברים עליו שקשור לזוגיות. הרילוקיישן מציב אתגרים גדולים לזוגיות, בדרך כלל יש מישהו אחד שעובד יותר והשני פחות, וזה יוצר שינוי במערך הכוחות המשפחתי. מי שמרוויח יש לו יותר כוח, ובדרך כלל הוא גם מחזיק את הוויזה. צריך שהזוגיות תהיה מאוד חזקה ומגובשת לפני שטסים. צריך גם לדעת לקבל החלטות, להבין אם משהו לא עובד ולא מסתדר, אנשים לפעמים מפחדים לחזור.
"עוד נקודה היא שמאוד חשוב להכין את הילדים למעבר. לבחון באילו גילים הם והאם מעבר בגילים האלו ישפיע לטובה על החיים שלהם. חשוב להכין את הילדים למעבר, ובגילים מאוחרים גם להתייעץ איתם במידת האפשר".