בחודש אפריל פרסמה גולדמן זאקס כי השוק שנקרא Creator Economy, יוצרי תוכן, שווה כיום כ-250 מיליארד דולר. על פי המחקר שלהם, עוד כשלוש שנים, בשנת 2027, השוק צפוי כמעט להכפיל את עצמו ויהיה שווה כ-480 מיליארד דולר. גם בישראל יוצרי התוכן, שמכונים גם משפיענים, הפכו לכוח משמעותי ביותר בעולם הפרסום, ופרסום דרכם מחליף במקרים רבים את הפרסום המסורתי. אז כמה מרוויחים טיקטקורים בישראל? ומה ההבדלים עם אינסטגרם? יצאנו לבדוק עם מומחים בתחום.
ראשית יש להבהיר, שטיקטוק בארץ, כמו באינסטגרם ובשונה מיוטיוב, לא מתגמלת את היוצרים על צפיות, ואת הכסף הם מרוויחים מקמפיינים מסחריים שהם עושים לחברות. המצב עתיד ככל הנראה להשתנות, כאשר בחודש יולי האחרון הודיעה טיקטוק על השקת "טיקטוק Series", שתאפשר ליוצרי תוכן נבחרים לאגד תוכן פרימיום נבחר על ידם כאוסף מאחורי חומת תשלום, שהם יבחרו את הסכום עבור גישה אליו. Series זמינה כעת רק ליוצרים נבחרים, ובקשות הצטרפות אליה ייפתחו בחודשים הקרובים.
גם אינסטגרם מציעה מסוף שנת 2022 אפשרות ליוצרי תוכן להציע לעוקביהם תוכן בתשלום וכך להרוויח כסף, אך האופציה הזאת עדיין לא זמינה בישראל. וגם אם תיפתח – לא ברור כמה אנשים יבחרו לשלם על משהו שעד עכשיו הוענק להם בחינם.
"סרטונים בטיקטוק יכולים להגיע בקלות ל-15-20 אלף שקל וצפונה לפרויקט אחד. אם מדובר במשהו יותר מורכב, שכולל כמה ימי צילום למשל, אז אפשר להגיע לעשרות רבות פר מותג", אומר חן חסון, מייסד SHOUT Group, סוכנות קריאייטיב ותוכן, שעובדת עם חברות גדולות, כמו החברה המרכזית, דר פישר, דר עור, מלונות דן ויוצרי תוכן, ביניהם עידן בורלייה (ששילש את מספר עוקביו השנה), משה כורסיה וצח סימון.
"זה הפך להיות מנוע צמיחה כלכלי מאוד רציני. ילדים בני 21, 22, 23 מרוויחים סכומים שלא מביישים מנכ"לים במשק. משפיענים טובים בטיקטוק ובאינסטגרם מגיעים בחודש לשש ספרות וגם עוברים אותן. אני לא יכול להיכנס לכיס של אותם יוצרים, אבל יודע כבר על כמה יוצרים שמתחת לגיל 30 שמרוויחים גם 200 ו-300 אלף שקל בקלות מיצירת תוכן בצורה טובה. מגיע להם, אין בזה שום דבר רע, הם מרוויחים ביושר ובצדק. הם נותנים ערך שרוב האנשים לא יכולים לתת. קהילה שרוב האנשים לא יכולים לבנות".
חסון מסביר כי מאז הקורונה ותקופת הסגרים היה גל מטורף של מכירות ברשתות החברתיות של קניות אונליין, ומי שנהנה מזה היו המשפיענים. "הייתה צמיחה גדולה בישראל ובעולם. עכשיו בשנה האחרונה עם האינפלציה, וגם המיאוס המסוים שיש מקודי קופון בצורה כזאת או אחרת, מה שתופס מחדש וגם רואים את זה - זה תוכן שנותן ערך. לא עוד קוד קופון, אלא קריאייטיב שמייצר הפרעה, הצופים שרואים את התוכן נעצרים ורוצים להבין במה מדובר. אפשר שאנשים מגיבים לפעמים על קמפיינים שאנחנו עושים וכותבים – זה הכי לא פרסומת שיש, הלוואי וכל הפרסומות ייראו ככה", הוא אומר.
@idanborulya4 אני מושלם❤️ בשיתוף ממומן עם נביעות
♬ original sound - idan Borulya
דוגמה לקמפיין לנביעות בטיקטוק של חברת SHOUT Group
"טיקטוק התחילה כמדיה צעירה, ובהתחלה המחירים שם היו מאוד זולים, כי הגיעו לשם אנשים חדשים שלא צמחו בפלטפורמות כמו אינסטגרם, אלא צמחו מטיקטוק. היא גם הייתה מאוד צעירה מבחינת הקהל, והיה שם בעיקר תוכן כמו ריקודים לשירים", מסביר מתן חצרוני, משנה למנכ"ל בלינק האבאס, סוכנות פרסום ותוכן דיגיטלי, שעובדת הרבה עם טיקטוקרים ועם מותגים גדולים כמו תנובה, שופרסל, וולט, תמי4, ויסוצקי ועוד.
"עם הזמן, כמו כל פלטפורמה שמזדקנת, התרחב מאוד הקהל. היום אתה רואה את ההשפעה של טיקטוק על הכול – אינסטגרם הוסיפו את הרילס, יוטיוב הוסיפו את שורטס, וכל עולם הדיגיטל מדבר בשפת הטיקטוק – סרטונים קצרים ומהירים. ראש הממשלה ומשרדי הממשלה נמצאים היום בטיקטוק. זה ממש הפך להיות ערוץ טלוויזיה, והישראלים נמצאים שם המון", אומר חצרוני.
"באינסטגרם אתה משלם למשפיען על רצף פעימות סטוריז (מספר סטוריז באותו נושא שמובילים בסוף למכירה), בטיקטוק המשפיען הוא המפיק, וכמפרסם אתה מקבל סרט שלם. לפעמים הוא מקודם על ידי המפרסם ולפעמים נשאר אצל הטיקטוקר. הרבה יותר קשה לחזות בתור מפרסם לכמה צפיות הסרטון יגיע. אפשר לקחת טיקטוקר קטן, לא לשלם לו הרבה כסף, אבל הסרטון יכול להגיע למיליון צפיות. אפשר לקחת מישהו מאוד גדול או מוכר, והסרטון שלו לא יצליח. בטיקטוק מה שמעניין זה התוכן. העלויות משתנות ותלויות בהרבה גורמים. זה יכול להתחיל במאות שקלים או אלפים בודדים ולהגיע ל-20 אלף שקל ואפילו יותר, תלוי בטיקטוקר ובמוכרות שלו".
חצרוני מבהיר כי יוצרי התוכן בטיקטוק לא מקבלים הוראות לסרטונים, אלא "מביאים רעיונות ואנחנו מדייקים אותם. אנחנו לא אומרים להם בדיוק מה לעשות, כי זה לא יעבוד. צריך לתת להם את החופש, ורק להכווין אותם - מה לא לעשות ובמה כן שווה להתמקד".
@tami4_strausswater דני בולר כאן כדי לספר לנו מה המים עוברים בצנרת שלנו@Ask Dani ♬ צליל מקורי - tami4
דוגמה לקמפיין בטיקטוק של בלינק האבאס לתמי 4 יחד עם יוצר התוכן, דני בולר
"הגדולה של טיקטוק היא שכל אחד יכול להפוך ליוצר תוכן איכותי, בלי קשר למספר העוקבים. אם התוכן מעניין, מניע לפעולה וגורם לנו לעצור את הגלילה האינסופית - כנראה שלא מעט מותגים ירצו להשקיע באותו יוצר ולשלם לו כדי שישלב את המוצרים של החברה בתוכן שלו", מוסיפה הדר רפופורט, מנהלת השיווק והתוכן יומנז ישראל, שפיתחה פלטפורמת בינה מלאכותית, המאפשרת ליוצרי תוכן ומשפיעני רשת בכל הגדלים והתחומים לעבוד עם מותגים ולהרוויח מהשפעתם ברשת החברתית.
"אמנם ניתן למדוד ולהניע למכר אולי בצורה פשוטה יותר דרך קודי קופון או לינקים באינסטגרם, אך בטיקטוק נוצר אפקט ויראלי שמשלב גם מודעות וגם את היכולת להנגיש תוכן בצורה מעניינת ומלמדת יותר. מתוך דוח בנצ'מארק שיצרנו בתחילת 2023 ניתן לראות שיש 7.1% מעורבות בטיקטוק לעומת 4.8% באינסטגרם, שזה נתון מדהים לפלטפורמה, שאין לנו את היכולת להקליק בה על לינק ישירות ואנחנו נדרשים להיכנס לפרופיל כדי לבצע רכישה או כל פעולה אחרת".
"הבעיה בטיקטוק שמאוד קשה, בניגוד לאינסטגרם, למכור שם", אומרת גלי בראון, שמייצגת משפיענים ומחברת בינם לבין חברות מסחריות. "עושים שם מהלכים שיווקיים של תדמית, נחשקות, מודעות למותג. באינסטגרם הכול מאוד מדיד, כי אנשים נכנסים דרך הלינקים, קונים, ואפשר לראות בדיוק כמה אנשים נכנסו דרך הלינק, כמה אנשים קנו דרך קוד הקופון. גם הטיקטוק מאוד קשוח, כי כשאנשים שרואים סרטון שהוא שת"פ מסחרי, בוחרים הרבה פעמים לא להיכנס אליו ולעבור הלאה".
לדברי בראון, שעובדת עם יוצרי תוכן מובילים בטיקטוק ובאינסטגרם כמו קורין גדעון, אורטל עמר, נופר מור, נדיר אליהו, מיכל הקטנה, יולי ויצמן (בתה של מיכל הקטנה), בר כהן ועוד, באינסטגרם בנות "שמוכרות חזק" קוסמטיקה יכולות להגיע למאות אלפי שקלים בחודש. "אני לא רואה את זה קורה בטיקטוק. לא מכירה שמשלמים לטיקטוקרים סכומים מטורפים. אני עובדת עם המון משרדי פרסום, הכסף הגדול הולך לאינסטגרם", היא אומרת.
"אני יודעת שטיקטוקר יכול להרוויח על סרטון אחד 5,000 שקל, ויש כאלה גם ב-20 אלף שקל. אני לא מכירה טיקטוקר ששילמו לו 100 אלף שקל על סרטון. אני עובדת למשל עם יולי ויצמן והיא אחת החזקות בפלטפורמה, מציעים לה סכומים מאוד יפים על סרטונים, אבל מאוד קשה לה עם זה. היא מאוד מפחדת שזה יפגע לה בעמוד".
בראון מסבירה שבאינסטגרם המשפיענים עובדים לפי חוזים שנתיים. "אם ניקח חברת קוסמטיקה, הבסיס יכול להיות למשל 15 אלף שקל בחודש, ועל כל קרם שנמכר, המשפיענית מקבלת עמלה של 10-12%. זה יכול להגיע למאות אלפי שקלים בחודש".
יחד עם זאת, היא מבקשת להוסיף שהיא מבקשת מהמיוצגים שלה לעבוד חזק בטיקטוק, ונותנת לדוגמה את גדעון, שעובדת שם חזק מאוד לאחרונה. סרטונים שהעלתה כמו על החתונה החרדית של בעלה חילי סורוצקין שבה השתתפה, וגם למה היא כבר לא בטלוויזיה, זכו למאות אלפי צפיות. "יש שם קהל שונה, וחשוב להיות גם וגם".
@corringideon כמה אחים ספרתם?
♬ צליל מקורי - Corrin Gideon
האם הפרסום ברשת דרך משפיענים עומד היום לצד הפרסום המסורתי (בטלוויזיה, שלטי חוצות וכו') או מחליף אותו?
חסון: "זה מחליף אותו, חד משמעית. אנחנו רואים שהגידול בתקציבי המשפיענים רק עולה. בשנה האחרונה הוא עלה משמעותית, על אף שמדברים על אינפלציה וקיצוצים. יש מעבר בין ערוצים מסורתיים לעולמות המשפיענים, אין מה להשוות בין כמות הצפיות והעלות מול תועלת למותג מול העלות בערוצים המסורתיים. יש תוצאות הרבה יותר טובות, שהן גם מדידות. עדיין יש שירותים ומוצרים מסוימים שמתקשים לפצח את האסטרטגיה על ידי משפיענים, אבל זה ישתנה בסופו של דבר. כבר היום אנחנו רואים נבחרות של משפיענים שהתקציבים השנתיים שלהם הם 7 ספרות".
ומה קורה בעולם? חברת יומנז עובדת בכמה שווקים בעולם ביניהם אירופה, אמריקה ואפריקה, ולדבריהם שם הסכומים נעים בין 500 דולר ל-15 אלף דולר לסרטון לננו ומיקרו משפיענים (עם מספר עוקבים מצומצם יחסית אבל ממוקד) ואצל A ליסט יכול גם להגיע לעשרות אלפי דולרים. "כמובן שליוצרי תוכן יש דרכים נוספות להרוויח מהפלטפורמה כמו הקלקות לקמפיין ממומן, בלייבים וכדומה", אומרת רפופורט.