האם אי השוויון בין תושבי הפריפריה למרכז החריף בעקבות המלחמה? ממצאים חדשים שמתפרסמים בימים אלו חושפים כי בעקבות המלחמה, נרשמה צניחה של 50% בסיכוי של חיילים משוחררים מהעוטף להשתלב בהייטק, וזאת ביחס לחיילים מהמרכז. בין הסיבות שהביאו למצב זה, ניתן למנות צמצום הסבות מקצוע בתחום לצד ירידה בגיוסים בענף וקושי רגשי של החיילים המשוחררים אל מול המציאות הנוכחית.
המלחמה הקשה שפקדה את ישראל ב-7 באוקטובר, ונראה שעודנה רחוקה מסיומה, הביאה לצמצום הסבות והכשרות מקצועיות לענף ההייטק בארץ. במקביל, נרשמה גם ירידה בגיוסי עובדים בהייטק בכלל, ובקרב ג'וניורים מהפריפריה בפרט. "המלחמה משפיעה על העומס הנפשי, והעומס הנפשי מקשה על אנשים להתפנות ולעסוק בעתיד שלהם", אומר סא"ל (במיל') יניב אוסי, תושב כרמית שבדרום המשמש כמנהל בתוכנית ניצנים. התוכנית פועלת כחלק מעמותת בנתיבי אודי להנגשת השכלה טכנולוגית עבור נערים וחיילים משוחררים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית ושילובם במוקדים טכנולוגיים. "כאשר מדובר בצעירים מהפריפריה, שממילא אין להם דמויות לחיקוי או מודלים להשראה, אין להם במה להיאחז כדי ליצור את האמונה שהם מסוגלים להגיע להייטק", הוא מסביר.
לדברי אוסי, המצב הנוכחי משלב בין כמה אתגרים מהותיים במקביל שעימם נאלצים אותם אזרחים טריים להתמודד: "חיילים משוחררים רבים מהעוטף ומהפריפריה נפגשים עם מציאות שמקשה עליהם להשתלב בענף בגלל היעדר חשיפה, מיעוט בהזדמנויות ותחושת מסוגלות נמוכה. אני חושב שזאת משימה לאומית להעניק לכל חיילת וחייל משוחררים את ההזדמנות לפתוח דלתות שעד עכשיו היו נעולות בפניהם".
אלא שהמצב הביטחוני בארץ, לצד החשיפה לאירועים טראומטיים, עלולה לדברי אוסי להביא להחמרת המצב. "הדבר עלול לפגוע בביטחון העצמי של אותם חיילים משוחררים, ובמקרה כזה נדרשת גם תמיכה נפשית וחיזוק המסוגלות באמצעות פדגוגיה מותאמת וליווי אישי", הוא אומר.
"המצב בפריפריה קשה גם בשגרה"
נועה בן חמו, צעירה תושבת להבים שבדרום שבמהלך השירות הצבאי שלה שירתה באגף תקשוב כתומכת תהליכים מבצעיים, עובדת כיום בחברת ההייטק LSports. היא מספרת על הדרך המאתגרת שעברה עד להגעתה למשרה שבה חפצה: "המצב בפריפריה קשה גם בשגרה. בשונה ממה שקורה במרכז, לחיילים משוחררים במרבית היישובים בעוטף ובפריפריה אין חשיפה לטכנולוגיה. אנחנו יודעים שקיים דבר כזה 'הייטק', אבל הרבה פעמים לא מדמיינים את עצמנו כחלק מזה", היא אומרת. למרות המצב העגום שמשתקף מדבריה של נועה, נראה שעדיין קיימת בה איזושהי תקווה לשינוי. "זה לא חייב להיות ככה. למרות שבמהלך בית הספר ואפילו השירות הצבאי, לא חשבתי שמישהי מהדרום יכולה להגיע למשרה בהייטק. היום אני מבינה שאם נותנים לי את ההזדמנות ואת הדלת, אני לגמרי מסוגלת לפתוח אותה", היא מסבירה.
נועה מבהירה כי השנה הנוכחית הייתה מורכבת במיוחד מבחינת האפשרויות לשילוב תעסוקתי בהייטק לתושבי הפריפריה. "לצד האפליה והקשיים שקיימים בשגרה, היום החיילים שהגיעו מהעוטף, מקרית שמונה או אפילו משכונות מבאר שבע משתחררים למציאות קשה ברמה המשפחתית והלאומית ונתקלים במצב שבו כמעט ואין הכשרות או הזדמנויות לרכישת השכלה שתפתח את הדלת הראשונית בהייטק".
גם לירן פסחוב, שהגיע ממשפחה קשת יום מהדרום, מספר שעבר דרך ארוכה עד שהחל לבסוף לעבוד בהייטק: "במהלך השירות הצבאי שלי עסקתי בתקשורת לוויינית באוגדה 98. במהלך קורס "DevOps" רכשתי מיומנויות רבות כמו למידה עצמית, התמדה, כוח רצון ואחריות. ברמה המקצועית רכשתי ידע בכלים טכנולוגיים רבים וכיום אני עובד בחברת הייטק קטנה בתל אביב, לוקח חלק בפרויקטים מתחום הפיננסים עד תחום הביטחון".
במסגרת הפעילות של תוכנית ניצנים, שהינה חלק מעמותת "בנתיבי אודי", החלו לאחרונה לשלב בחינם חיילות וחיילים משוחררים מהעוטף, מהדרום ומהצפון בהכשרת "DevOps" כמו זו שעבר פסחוב. יניב אוסי מספר: "הקורס נבנה ביחד עם חברת מיקרוסופט ישראל, מערך הדיגיטל הלאומי, מיזם 'פועלים בקהילה' ומרצים בכירים בתעשייה. הוא מציע הכשרה מאפס וליווי הבוגרים בדרכם להשתלב בתפקידי מפתח בהייטק. עד כה, למעלה מ-70% מהבוגרים של הקורס השתלבו בענף בהצלחה".
לדבריו, בתכנית שואפים בין היתר למנוע הגירה של עובדים מאזור הדרום למרכז. "ככל שהתעשייה בדרום ובצפון תאפשר, נשאף שבוגרי התוכנית ישתלבו באזורים אלו בעבודה, ולא יעזבו את הבית. כך, בתהליך מערכתי שמאפשר שוויון הזדמנויות וצמיחה כלכלית, נשיג שגשוג אמיתי של הפריפריה ונשקם את העוטף ואת יישובי הצפון המפונים", הוא מוסיף. "השינוי יקרה כאשר היקף העובדים בהייטק מקרב הפריפריה יגדל, וכאשר עובדים אלו ימשיכו לגור בפריפריה. כל עוד זה לא קורה – אין מודלים להשראה, אין תמונת עתיד, ולכן הצעירים מכוונים עצמם לתחומים אחרים".
בתקופה מאתגרת זו, הוקמו עוד מספר מיזמים באזור הדרום והעוטף במטרה לעודד שילוב של חיילים משוחררים בהייטק, ובהם מיזם "NegevTalent" של משרד העבודה עם אשכול נגב מזרחי, ללימודי אנליסטים ותכנות. לצד אלה פועלות תוכניות של חברות הייטק להכשרות קצרות – בתחומים של מכירות, פיתוח אתרים וכיוצא בזאת. לאחרונה, גוגל, אמדוקס, אוניברסיטת רייכמן ועיריית שדרות הכריזו על הקמת בית ספר להייטק בעיר – מה שעשוי להוביל לקידום התחום גם כן.
אלא שכל ההכשרות הללו יחדיו כוללות כמה מאות משתתפים בשנה, כשלרוב מדובר בהכשרות קטנות שקשה להשיג מידע זמין על מידת הצלחתן, אומר אוסי. "ברובן המוחלט של ההכשרות הקיימות, מלבד העובדה שהרמה המקצועית שלהן איננה גבוהה, הן גם לא עוסקות בכישורים, במיומנויות ובמסוגלות, אלא ממוקדות בידע בלבד. אנחנו מאמינים כי צעיר בן 21, בבואו להתמודד לתפקיד בהייטק, חייב לפתח יכולת למידה עצמית, יכולת חשיבה מסדר גבוה, אחריות, מודעות ארגונית ויכולת עבודה בצוות. את כל אלו אנחנו דואגים ללמד".