עירד אייכלר, בן 46, נשוי ואב לארבעה ילדים מקיבוץ ניר אליהו, הקים לפני כשנתיים את סירקלס (Circles), מערכת תמיכה חברתית לאנשים המבוססת על אפליקציית וידיאו. הוא מגדיר את עצמו כיזם "שבונה עסקים שפותרים בעיות חברתיות", כאשר בשנת 2005 הוא הקים את ארגון "שכולו טוב", שמשלב מדי שנה כ-2,000 אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה.
"סירקלס הוקמה כדי לפתור את הבעיה של בדידות בעולם", אומר אייכלר ל-mako. "כולנו עוברים משברי חיים, הממוצע הוא שכל 16 חודשים בן אדם עובר איזשהו אתגר. אני מדבר על דברים גדולים כמו אבל, גירושין, הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, לידה וכדומה. כשעוברים כזה משבר, יש חוויה של בדידות. אנחנו פותרים את הבעיה של בדידות – אנשים שנמצאים בתוך אותו מצב חיים, נכנסים לקבוצה מובנית ועוברים את המסע ביחד".
הרעיון להקמת סירקלס עלה לאייכלר כשאימו חלתה בסרטן. "ביליתי איתה המון זמן בחודשים האחרונים לחייה. פעם אחת היא אמרה לי: 'אפילו כשאתה פה, אני מרגישה ממש לבד, אתה לא באמת מבין מה עובר עליי'", הוא מספר. "יומיים אחר כך היא דיברה עם חולת סרטן אחרת, והיא הייתה כל כך שמחה, מאושרת. ההבדל בין שתי השיחות פשוט הכה בי. כאשר אתה במשבר כזה, יש בדידות מאוד גדולה. אחרי שהיא נפטרה, ראיתי שאת רוב התהליך של האבל אני עובר עם האחים שלי, ועבור אבא שלי, שאיבד בת זוג, זה אבל מסוג אחר. כך הבנתי את החשיבות של קבוצות סופר ספציפיות".
הוא הכיר דרך חבר משותף את דן לנדא, מייסד שותף להקמת Circles, המשמש כסמנכ"ל השיווק של החברה. לנדא התחיל את הקריירה שלו כאיש חינוך והקריירה שלו התגלגלה לתחום הטכנולוגיה, כאשר כיהן כסמנכ"ל השיווק של גוגל ישראל ושל סטארטאפ נוסף.
איך האפליקציה עובדת?
קודם כל, יש לציין שמדובר בשירות שעובד כרגע רק בארה"ב, כאשר המטרה היא להרחיבו גם לישראל בעתיד.
כשתיכנסו לאתר או לאפליקציה, תענו על שאלון קצר – מה מביא אתכם לחפש תמיכה. בין האפשרויות – אבל ואובדן, פרידה או גירושים, יחסים נרקיסיסטיים, אתגרי פוריות, מצב רפואי כרוני, פציעה או נכות פיזית ועוד. אם תלחצו על אובדן, לדוגמה, תישאלו את מי איבדתם – הורה, בן זוג, אח או אחות, ילד או ילדה או קשר קרוב אחר, מתוך הבנה שכל אובדן ודרך ההתמודדות איתו הם שונים. אחרי עוד מספר שאלות, כמו למשל – מתי קרה האובדן – בשנה האחרונה או לפני כן, האפליקציה תתאים לך את המעגל הרלוונטי ביותר אלייך.
המעגל הוא למעשה קבוצת תמיכה של עד 10 משתתפים בהנחיית דמות מקצועית טיפולית (פסיכולוגית/עובדת סוציאלית), שמועברת כמפגש וידיאו אחת לשבוע בשעה קבועה. המחיר הוא 20 דולר לשבוע או 80 דולר לחודש. חברי הקבוצה נשארים קבועים כדי לייצר קשר אינטימי ואין הגבלה על מספר הפגישות. יש גם צ'אט שמיועד לכל חברי הקבוצה והמנחה ופעיל לאורך כל השבוע, ובו מועברים תרגילי CBT ותוכן מותאם לקבוצה. כיום יש לסירקלס יותר מ-200 קבוצות, ולמעלה מאלפי משתמשים בשירות. בנוסף, יש באתר חדרי אודיו צ'אט על פי נושאים, שפועלים במשך רוב שעות היממה, ובהם אפשר להצטרף בצורה אנונימית.
מה ההבדל בין מעגלי התמיכה שלכם לבין קבוצות תמיכה שמפעילות עמותות? או לחילופין קבוצות בפייסבוק, למשל לחולי סרטן, הורים עם צרכים מיוחדים ועוד?
"הפלטפורמה שלנו מייצרת קשר אנושי מתמשך בין אנשים. עמותות עושות עבודה משמעותית, אבל היכולת שלהן היא מאוד קטנה. הן יכולות לעשות קבוצה אחת-שתיים. הרבה עמותות גם כבולות למיקום הגיאוגרפי שמקשה עליהן לייצר קבוצות מאוד ספציפיות. אנחנו משתמשים בטכנולוגיה ויש לנו מודל עסקי ויכולת אינסופית לגדול. בגלל הפריסה הרחבה שלנו, יש לנו יכולת להפוך את הקבוצות לסופר ספציפיות, מה שעושה את ההבדל - אובדן של הורה לפני 5 שנים בגלל תאונה או גירושים עם או בלי ילדים, וכך אפשר למצוא אנשים שנמצאים בדיוק באותו מצב חיים כמו שלך.
באשר לקבוצות פייסבוק, הן לא מייצרות לרוב קשר משמעותי בין האנשים. יש בהן שיתוף של אינפורמציה, אין קשר אישי משמעותי. מה שאנחנו מייצרים – קשר בין אנשים, תמיד באותה קבוצה – 6-10 אנשים, נפגשים באותו שבוע עם אותה מנחה על הפלטפורמה שלנו, לא קיים בפייסבוק, שם בכל קבוצה יש לפחות מאות, אם לא אלפים ועשרות אלפי אנשים. עשינו למשל שיתוף עם קבוצת פייסבוק שמפעילה עמותה של חולים בסרטן הריאה. הם פרסמו פוסט על הקבוצות שלנו, היה ביקוש מטורף ופתחנו 7 קבוצות חדשות. יצא לי להיות בקבוצת פייסבוק של אנשים שנמצאים בדיכאון, מישהו כתב שהוא צריך עזרה ואף אחד לא ענה לו".
עד כמה עמוק הקשר כשאין מפגש פנים אל פנים?
"אתן למשל דוגמה. הייתה לנו קבוצה, שאחת המשתתפות לא יצאה מהמיטה שבועיים ולא הגיעה למפגש. אנשים כתבו לה בפלטפורמה ומישהי התקשרה אליה ואמרה: 'דאגנו לך מאוד'. המשתתפת אמרה לה, 'לא יצאתי מהמיטה שבועיים, לא תפקדתי'. אז החברה לקבוצה אמרה לה, 'אני על הקו איתך, תתקלחי, אני מחכה לך'. היא התקלחה וגם הגיעה למפגש אחרי. למרות שהן רק נפגשו בווידיאו, היה לקשר הרבה משמעות בשבילה".
החברה מונה בישראל היום 25 עובדים, כאשר בארה"ב יש כ-100 מנחות שמועסקות כפרילאנסריות. "אנחנו פטריוטים ורוצים לעבוד גם בישראל. אני חוויתי אובדן של חבר כשהייתי בצבא. הרגשתי מאוד לבד", מספר אייכלר. "כשהתחלנו בארה"ב, הבנו כמה בדידות יש לווטרנים. יש צוות אדמירלים בארה"ב שעובד איתנו, ואנחנו מתכוונים לעשות המון תמיכות לאנשים שאיבדו את המשפחות שלהם. כשנגיע לישראל, אנחנו רוצים לשרת גם את המשפחות שאיבדו את היקרים שלהם בצבא".
"יש עכשיו ז'אנר חדש בעולם של ההייטק, חברות שמשתמשות בטכנולוגיה כדי לפתור בעיות חברתיות בצורה משמעותית. הדור היום שמשחק על המגרש – בני ה-20 וה-30 - מבקשים להצטרף לחברות עם משמעות. אנחנו רואים אצלנו בצוות כמה אנשים מחוברים למשימה, כמה אכפת להם מהחברה", מסכם אייכלר.