כמעט לכל השרים וחברי הכנסת יש עמודי פייסבוק פעילים שבהם הם מדלגים על התקשורת וכותבים לבוחרים שלהם ולמי שלא בחר בהם מה הם חושבים, מה הם עושים, ומה חבריהם בפוליטיקה עושים לא נכון.
אלא שפייסבוק הוא ערוץ דו כיווני. זה לא איגרת לאזרחים ואפשר להגיב, וליזום פניות לפוליטיקאים. במקרים רבים הם עונים, אבל הם לעתים מתעלמים במקרה הטוב, וחוסמים אזרחים במקרה הרע.
פה אתם נכנסים לתמונה. תומר אביטל יזם "מאה ימים של שקיפות" ומי שנחסם בעצמו על ידי פוליטיקאים ברשת, מבקש לאסוף עדויות על החסימות האלה. במקום להתעצבן ולוותר, ספרו לתומר ולנו מי אתם, לאיזה פוליטיקאי פניתם ומה שאלתם לפני שהוא חסם אתכם. אנחנו נאסוף את הסיפורים ונפנה בשמכם בשביל לקבל מהם תשובות.
"בכובעם כמיני-מו"לים, חלק מן הפוליטיקאים מנצלים את כוחם החדש בצורה לא הגונה. הם מעדיפים מחמאות וליטופים, וכיוון שכעת הם יכולים לייצר דיונים סטריליים, זה בדיוק מה שהם עושים: חוסמים גולשים ביקורתיים ומונעים מהם להגיב בדפים שלהם - שמנוהלים מתקציב ציבורי", אומר אביטל, "ראש הממשלה נתניהו, שכמעט ולא התראיין מאז הבחירות כיוון שלדבריו הוא בדיאלוג ישיר עם הציבור באמצעות הפייסבוק, קיבל דרך החסימות 'פטור' משאלות קשות".
"כעיתונאי אני יכול, כמובן, לחיות עם ההדרה. יש לרשותי שלל במות חלופיות שבהן אני יכול להתבטא (אם כי הייתי שמח להאיר את השגיאות של הפוליטיקאים בדפיהם - שם כאמור הציבור נמצא). אבל נחשפתי בחודשים האחרונים לאינספור אזרחים אחרים שהושתקו בפייסבוק אף שלא עברו על שום כלל. החלטתי לאסוף כמה שיותר נחסמים על לא עוול בכפם - שלא קיללו, אלא כתבו מסרים ענייניים - כדי להעלות את הנושא לסדר היום", מספר אביטל.
אנחנו לא רק נאסוף את השמות של החוסמים, נפרסם אותם ונלין עליהם בקובלנות רשמיות - נפעל לעגן כללים בנושא. פוליטיקאי שירצה לחסום גולש יצטרך קודם לכן לציין קריטריונים ברורים ושקופים וגורם שלישי יוכל לראות האם החסימות עומדות באותן אמות המידה. זכרו, שרירותיות היא ההפך מדמוקרטיה.