"תגידו, ההפצצה על בית החולים וופא היתה לפני או אחרי שישראל פתחה בית חולים לתושבי עזה?" "היא היתה אחרי, אני חושבת" "אתם יכולים בבקשה לוודא את זה?" "בטח שאחרי - צה"ל הקים בית חולים שדה שלושה ימים לפני ההפצצה על וופא".
את השיחה הזו לא ניהלו עורכים באחת ממערכות החדשות בישראל וגם לא חיילים בחמ"ל של יחידה צבאית, אלא שלושה בני נוער שבחנו את שורת התגובות תחת כתבה באתר CNN. לרצף האירועים, הם מרגישים, יש חשיבות מוסרית, וכשהם מוודאים שבית החולים שנפתח במעבר ארז לטובת האזרחים העזתיים הוקם טרם ההפצצה, הם גם ממהרים לתקן את הטוקבקיסטים הזועמים.
"באתרי החדשות בעולם יש הרבה בורות", מתנדב אורן גרסון, 18, להסביר לנו את פשר השיחה. "הכותרות הן הרבה פעמים נגדנו, והטוקבקיסטים מפיצים שקרים. יש אנשים ששואבים את כל הידע שלהם על ישראל משם, הם לא מכירים את ההיסטוריה, לא מדווחים להם על פעילות הומנית שהצבא עושה והם לא יודעים מה עושה החמאס. אנחנו מנסים להראות את הצד שלנו".
גרסון הוא אחד מבין 35 בני נוער משבט "תמיד" של תנועת הצופים ביישוב קדימה. בשבועיים האחרונים, הקים השבט המקומי "חדר מלחמה". מדובר ב-11 עמדות מחשב מסביב לשולחן מלבני שהם מאיישים בשלוש משמרות, מ-9 בבוקר ועד חצות, שבעה ימים בשבוע. הם פעילים בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם, מפטרלים באתרי חדשות זרים כמו CNN, BBC, SKY, פוקס ניוז ואל ג'זירה, ונלחמים בנחישות את מלחמת ההסברה הישראלית.
"או שאני פה או שאני מול החדשות בטלוויזיה", מעידה גל בדנני, 18. "למעשה, כל היום אנחנו שואבים חדשות בצורה הזו". "כבר הפסקתי לספור כמה משמרות עשיתי, לפעמים אני נשאר לשתיים ברצף", מעיד רועי וייסר, 15. "אנחנו יוצאים מכאן עם הרבה חוויות ותובנות, ואנחנו מרגישים שאנחנו לא יושבים בבית אלא עושים משהו משמעותי".
חמ"ל ההסברה נהפך למועדון הנוער השכונתי החדש: "אתמול היו פה שתי בחורות מקליפורניה שבאו לבקר בישראל, אחד ההורים הביא אותן לכאן. הן התיישבו פה על המחשבים ועבדו אתנו עם המון התלהבות", הם מספרים. "בשבוע שעבר אירחנו את השכבה הבוגרת של הצופים מאשקלון, הם היו בהלם שאנחנו באמת יושבים כאן".
"הרעיון נולד לפני שבועיים וחצי", מסבירה הילה שי, ראש שבט "תמיד" של צופי קדימה. "ביום שישי, אמור היה להתקיים טקס הבטחה של כיתות ח' במצדה (טקס מסורתי חגיגי, שבמסגרתו הצופים מבטיחים לחיות על פי עקרונות התנועה, כמו שירות המדינה ועזרה לזולת). בשל המצב הביטחוני, נאלצנו לבטל ולעשות משהו צנוע בשבט. האווירה היתה קשה, אבל אמרנו לילדים שזאת ההזדמנות שלהם לפרוע באופן מיידי את ההבטחה להיות אזרח נאמן. יצאנו משם עם תחושה שצריך לעשות משהו. עלו כמה רעיונות, וזה היה נראה הרעיון המוצלח ביותר".
עד מהרה, הקהילה כולה נרתמה לפרויקט: לראשות בני הנוער הועמד חדר לזמן בלתי מוגבל, עם מחשבים ניידים ואינטרנט זמין במרכז "רכס פרויקטים חינוכיים" שבאזור התעשייה בקדימה. חברת באזילה תרמה להם שירותי ניטור תוכן חינמיים, שבמסגרתם היא שולחת התראות על דיונים שליליים שמתקיימים ברשת באנגלית. מומחי ניו מדיה והסברה תרמו את זמנם להדריך ולייעץ לבני הנוער, ובהם נציג מחברת נייס טכנולוגיות וגם רון כתרי, דובר צה"ל לשעבר. כמה מבני הנוער אף יצאו לסיור בחמ"ל דומה שהוקם במרכז הבינתחומי בהרצליה, כדי לקבל המלצות ותוכן הסברתי.
את ההמלצות הרבות הם תירגמו להוראות על גבי בריסטולים שנתלו בחדר: "להשתמש בהאשטאגים כל הזמן!" "לא לחפור כי זה יגרום לאנשים להוריד לייקים!" "באים לפה עם מלא אנרגיות ומוטיבציה לעבודה!" ההמלצות תורגמו גם לפרקטיקת התנהלות בשטח: "המרצה מנייס הסביר לנו איך להגיע עם המסרים שלנו לקהל גדול יותר", אומרת בדנני. "הוא המליץ ללכת לאתרים שכבר יש להם את הקהל הזה, במקום לנסות ולגייס קהל משל עצמנו. יש לנו מסמך בגוגל דוקס עם תשובות מוכנות שכתבנו ומתעדכנות באופן קבוע, ויש לנו לפחות דובר אנגלית כשפת אם אחד במשמרת, שמייעץ בניסוחים".
"כיום, ללא תקציב, רואים את הפוסטים שלנו בעמוד הפייסבוק 'Scouts for Peace' ('צופים לשלום') 2,000 איש בשעה. התפוצה דרך האינסטגרם והטוויטר לא ניתנת למדידה, אך היא ויראלית הרבה יותר ומגיעה למאות אלפי משתמשים. קבוצות שלהן אנו שולחים פידים, מרכזות בין עשר אלף למיליון משתמשים", מספר אחד ההורים שנרתם לפרויקט ומשמש מנהל התוכן שלו.
"יש לנו מקורות מידע אמינים"
איך מפלסים את הדרך בין כמות השיחות האדירה ברשת?
"במגיבים עוינים אנחנו לא מתעסקים", מסבירה דור אלון, 17. "אנחנו מתעלמים מסיסמאות כמו 'היטלר היה נחמד מדי' או 'פאק ישראל', אין לנו דרך אמיתית להתמודד עם דעות קיצוניות. אנחנו נלחמים בבורות - אנשים ספקנים, שלא תמיד מכירים את העובדות או ששואלים שאלות. אותם יש סיכוי אמיתי לשכנע, או לפחות לתת להם את התמונה המלאה".
איך מתמודדים עם תמונה של ילד פלסטיני פצוע?
"יש תמונות של ילדים מתים מההפגזות של אסד בסוריה לפני שנה, והן מתפרסמות שוב, כאילו זה הרג שביצע צה"ל בעזה עכשיו - ואנחנו יכולים להוכיח את זה", מסבירה רון אדירי, 15. "לפעמים אנחנו רואים תמונות שאנחנו יכולים לחשוב שכן קרו מהכוחות שלנו עכשיו, אז אנחנו מסבירים שהחמאס משתמש בילדים ובנשים כמגן אנושי, שהוא יורה מתוך בתי חולים ובתי ספר, ואנחנו מצרפים סרטונים, כמו הטייס שמבטל את ההפצצה בגלל חשש שיש ילדים באזור".
ויש שיחות שמצליחות לערער אתכם?
אדירי: "יש לנו מקורות מידע אמינים, כמו דובר צה"ל. אנחנו יודעים שמה שאחרים כותבים זה לאו דווקא נכון".
"המידע האנטי ישראלי שאתה נחשף אליו, מביא אותך להתמודד עם שאלות קשות יותר", אומר אריאל מריאש, 17. "אלה שאלות שונות מאלה שאתה שואל את עצמך כשאתה נחשף לשיח ישראלי או למידע בטלוויזיה הישראלית. ההיחשפות לחומר האנטי ישראלי, בסופו של דבר, חיזקה וביססה את העמדות שלי".
מה אתם יודעים על עזה?
"אבא שלי היה בעזה וסיפר שהמקום צפוף, שהבניינים קרובים זה לזה", אומר איתי גבריאל, 17, "והרבה אנשים יכולים להיפגע בגלל הצפיפות הזו."
אז ככה תכננתם לבלות את החופש הגדול?
"זה משפר לנו את האנגלית", קורא מריאש מקצה החדר. "זה כמו להיות בחו"ל", אומרת בחיוך נערה אחרת.
"מישהו פה אמר שזה זמן טוב למעשים טובים", מסבירה עמית ברמסון, 17. "בקדימה אין לנו הרבה אזעקות, וכמה כבר אפשר לשלוח חבילות ממתקים לחיילים? פה יש לנו הזדמנות להיות חלק מהמלחמה, אנחנו באמת יכולים להשפיע".
הדר גילן בת ה-17 מסכמת: "ההורים צוחקים עלינו שאנחנו דור של מסכים - אז הנה, עכשיו אנחנו עושים משהו טוב עם המסכים שלנו".
הכתבה התפרסמה במקור ב-Themarker
כתבות נוספות ב-Themarker:
>> שר התיירות קורא לישראלים: "תפסיקו לטוס לטורקיה"
>> מים שישי הקרוב: אוטובוסים יפעלו בתוואי המתוכנן של הרכבת הקלה בתל אביב
