בשבוע שעבר, בעת שהעולם היהודי ציין את סיומה של השנה העברית הקודמת ואת תחילתה של החדשה, גם בחברת גוגל הגיע לסיומו עידן אחד והחל עידן חדש. סדרת מכשירי נקסוס, שמלווה כבר שש שנים בעיקר את המכשירים הסלולריים שתוכננו לאור דרישת גוגל, פינתה את מקומה (לפי שעה) לטובת זוג מכשירים סלולריים מסדרה חדשה-ישנה, פיקסל שמה.

על המכשירים החדשים אין סימנים מסחריים של יצרנית כלשהי, ויתרה מכך – ההשקה של המכשירים נעשתה תחת הסלוגן Made by Google ("מיוצר על ידי גוגל"), שמכתיר את ענקית התוכנה גם כיצרנית החומרה. האמנם? תלוי כיצד מסתכלים על זה. גוגל אמנם לא פתחה מפעלי אלקטרוניקה שייצרו את הסמארטפונים החדשים, ובייצור מכשירי הפיקסל היא נעזרת ביצרנית הסלולר HTC שתייצר אותם בעבורה, ללא שום קרדיט או סימן מזהה של החברה הטייוואנית.

זהו שינוי משמעותי מהמדיניות שהיתה נהוגה בסדרת הנקסוס: אז היה זה רק שיתוף פעולה הדוק בין גוגל לבין היצרניות, שהיו מקבלות קרדיט ראוי והיו רשאיות לחקוק את שמן על המכשירים שיצרו. כמו כן, משנה לשנה היו נבחנות יצרניות שונות, והתחרות היתה גדולה.

כדי להבין את התרומה של נקסוס למערכת האנדרואיד, ועל מנת שנוכל להעריך לאן גוגל מתכננת לצעוד מכאן, בחרנו לצאת למסע בעקבות סדרת הנקסוס וסדרת הפיקסל.

הצרכנים הפכו לנסיינים

ראשיתה של הסדרה בשנת 2010, אז הבינה גוגל שמערכת האנדרואיד מתוצרתה, אותה מאמצות יצרניות חומרה רבות, עוברת התאמה מסוימת של אותן יצרניות למכשירים שיצרו. אותה התאמה באה לידי ביטוי בעיקר בממשק המשתמש השונה שאפיין כל יצרנית, ובו חידושים ותכונות המבדלים אותו ממערכות האנדרואיד שהותאמו על ידי היצרניות המתחרות. ההתאמה הזו מעכבת את שחרור העדכונים השוטף מגוגל, אלה שנועדו לשמור על אבטחת מערכת ההפעלה לצד הוספת תכונות חדשות.

כדי להתמודד עם כך יצרה גוגל את נקסוס, שיתוף פעולה עם יצרניות חומרה פופולאריות. אלו סיפקו את המכשיר, גוגל סיפקה את מערכת ההפעלה בגרסה נקייה, ללא התאמות, וכך זכו מכשירי הנקסוס לקבל ראשונים את עדכוני האנדרואיד, לעיתים במחיר מסובסד. כך עודדה גוגל את הרכישה של מכשירי הנקסוס ויצרה לעצמה קהל נסיינים גדול של גרסאות האנדרואיד המעודכנות ביותר.

המסכים במגמת גדילה

עם ההתפחות הטכנולוגית המהירה, הפתחו גם מכשירי הנקסוס: הראשון, שיצא בראשית 2010, נקרא Nexus One ופותח בשיתוף חברת HTC. התצוגה של המכשיר, בגודל של 3.7 אינצ', היא אולי בדיחה במונחים של 2016, אבל אז עוד השתדלו לעשות את הסמארטפונים לא גדולים במיוחד, כדי שיכנסו בקלות לכף היד ולכיס.

היתה לו מצלמה אחת בלבד, אחורית, של 5 מגה-פיקסל, זיכרון עבודה (RAM) של 512 מגה-בייט וארבעה ג'יגה-בייט בלבד של אחסון פנימי, ומי היה מאמין שכל זה היה רק לפני שש שנים. השליטה במכשיר היתה באמצעות כדור תנועה קטן שהיה מוטמע בלחצן המרכזי שבתחתית הצד הקדמי והיה מחליף אורות בהתאם להתראות.

גוגל ראתה כי טוב, ושחררה לעולם בסוף אותה שנה את Nexus S, הפעם מתוצרת סמסונג. המפרט הטכני הגדיל קצת את התצוגה ל-4 אינצ', כמו גם את שטח האחסון הפנימי ועוד כמה תכונות טכניות. זה היה המכשיר הראשון שכלל זכוכית מגע מעט מעוגלת וכן טכנולוגיית העברת נתונים על ידי קירוב מכשירים אחד לשני (NFC) – הבסיס לשירותי התשלום של גוגל ושל אפל עד היום.

שיתוף הפעולה עם סמסונג היה מוצלח, מה שגרם לגוגל לבחור ביצרנית הקוריאנית לייצר גם את המכשיר הבא, Galaxy Nexus, בשנת 2011. התצוגה המשיכה במגמת גדילה (4.65 אינצ'ים), המעבד השתפר, זיכרון העבודה גדל ל-1 ג'יגה-בייט, כמו גם האחסון הפנימי שהתרחב. כן, גם מצלמה קדמית היתה למכשיר הזה בנוסף לזו האחורית, אם כי טרנד הסלפי עוד לא נולד אז והמטרה היתה בעיקר שיחות וידאו.

כשגם טאבלטים מצטרפים למשפחה

ב-2012 הציגו חברות אסוס וגוגל את Nexus 7: מחשב לוח הכולל תצוגת 7 אינצ', מבוסס מעבד Tegra 3 – מעבד מרובע ליבות של חברת nVidia, עם תג מחיר אטרקטיבי של 200 דולר. בתחום החומרה ראינו תמיכה ב-NFC וחידושי התוכנה כללו את Google Now, כמו גם את שינוי שמה של חנות היישומים ל-Google Play.

Nexus 10 היתה התשובה של סמסונג בתחום הטאבלטים, שהוצגה גם היא באותה שנה. זהו מחשב לוח עם מסך בגודל 10 אינצ' ורזולוציה גבוהה יחסית לאותה התקופה – 2,650x1,600 פיקסלים. המסך הגדול, זיכרון עבודה של 2 ג'יגה-בייט ונפח אחסון פנימי עד 32 ג'יגה-בייט (ללא אפשרות הרחבה) הפכו את הטאבלט למבוקש.

אך המוצר הייחודי שעורר את סקרונתם של חובבי גוגל ב-2012 היה דווקא Nexus Q, שנועד לתת מענה ל-Apple TV של המתחרה. זהו מעין כדור מוזר, שמתחבר לרמקולים ולטלוויזיות ומאפשר להזרים אליהם תוכן. תג המחיר הגבוה שנשא, כמו גם חוסר התמיכה בהזרמת תוכן משירותים שאינם של גוגל, גרם לכשלון המוצר. אך הניסיון הזה סלל את הדרך ל-Chromecast - מזרים המדיה הקטן, הזול והמבוקש מאוד שתוציא גוגל בהמשך.

שחקנית חדשה נכנסת לתמונה

השנה עדיין 2012, אחת השנים הפורות של גוגל מבחינת מכשירי נקסוס, והחברה מגייסת יצרנית חומרה נוספת – LG. מלבד תצוגה בגודל 4.7 אינץ', מכשיר ה-Nexus 4 כלל גב זכוכית, עיצוב יוצא דופן באותה שנה, אך גם משהו שמאוחר יותר יהפוך לטרנד חם: צילום ב-360 מעלות באמצעות אפליקציית Photo Sphere של גוגל. בזכות מעבד מתקדם של קואלקום, כמו גם זיכרון עבודה של 2 ג'יגה-בייט, הפך המכשיר לאטרקטיבי. LG היתה גם יצרנית הנקסוס הראשונה שהביאה מכשיר מהסדרה באופן רשמי לישראל.

כשיש דבר טוב, אין סיבה להפסיק איתו. זו הסיבה להחלטתה של גוגל להמשיך עם אסוס ו-LG גם בשנת 2013.

Nexus 7 2013 היה גרסה משופרת למכשיר עם אותו שם בלי ציון השנה בסוף, שיוצר שוב על ידי אסוס. המפרט שופר לזה הקיים בנקסוס 4, והעיצוב הפך לדקיק.

Nexus 5 התבסס על נקסוס 4, אלא שהפעם, לראשונה בסדרת הסמארטפונים, שם המכשיר לא ציין את מספרו בסדרה (אם כי הוא באמת היה החמישי), אלא את גודל המסך - 4.95 אינצ' ברזולוציית Full HD במקרה הזה, עם שבב סנאפדרגון 800, זיכרון עבודה של 2 ג'יגה-בייט ואפשרות לטעינה אלחוטית. בנקסוס 5 הפכה לראשונה אפליקציית Hangouts של גוגל לאפליקציית ברירת המחדל להצגת מסרונים.

אחד לשוק הביניים, אחד לשוק הפרמיום

ב-2014 השיקה גוגל לראשונה סמארטפון שלא יועד להחליף את הקודם, אלא להתקיים במקביל אליו ולהוות מין גרסה מוגדלת ומתקדמת יותר - וגם יקרה יותר.

החברה שנבחרה להוליד את הבן החדש למשפחת הנקסוסים היתה מוטורולה, עד כמה חודשים לפני כן חברת בת של גוגל. שתי החברות הציגו את Nexus 6 בעל תצוגת, ניחשתם נכון, 6 אינצ' (כמעט, 5.96 ליתר דיוק). כאן זיכרון העבודה כבר עלה ל-3 ג'יגה-בייט, המצלמה צוידה בחיישן איכותי יותר ולראשונה הוצגה תמיכה בפרויקט Fi של גוגל, מעין רשת סלולרית עתידנית, שאיפשרה חיבור לרשת וירטואלית שהתבססה על תשתיות סלולר ואינטרנט אלחוטי בו-זמנית.

גם חובבי הטאבלטים זכו באותה שנה למכשיר חדש בסדרת הנקסוס: Nexus 9 שיצרה HTC, עם מסך בגודל 8.9 אינצ' ומחיר גבוה שהפך אותו לאחד המכשירים הפחות נמכרים בסדרה. מאוחר יותר הצטרף גם Nexus Player, שהיה מסוגל להזרים תוכן לטלוויזיה, הפעם גם משירותי צד-שלישי כמו נטפליקס ואחרים. ל-Nexus Player היה שלט רחוק והממיר עלה "רק" 99 דולרים (לעומת 35 לכרומקאסט).

ב-2015 ריעננה גוגל את שני הסמארטפונים שלה יחד, במקום לרענן כל אחד מהם פעם בשנתיים בשנים מתחלפות. התוצאה היתה Nexus 5X של חברת LG ו-Nexus 6P מתוצרת וואווי, שהפכה גם היא ליצרנית נקסוס ב-2015. כל אחד מהמכשירים המשיך את קודמו בעל השם הדומה - נקסוס 5X היה מכשיר בגודל ממוצע למדי (5.2 אינצ') עם מפרט טכני טוב אבל לא מצוין (זיכרון עבודה בנפח 2 ג'יגה-בייט), ונקסוס 6P היה גדול (5.7 אינצ') וחזק (זיכרון עבודה של 3 ג'יגה-בייט) יותר. המכשירים חלקו גם כמה תכונות, כמו חיישני טביעות אצבע בגב המכשירים ושקעי טעינה מסוג USB-C.

פיקסל: סדרה חדשה-ישנה

את ראשיתה של סדרת הפיקסל ראינו בשנת 2013, אז הוכרז Chromebook Pixel - מחשב נייד המריץ את מערכת ההפעלה Chrome OS מבית גוגל. בשנת 2015 הוכרז הדור השני של אותו המחשב, שהיה אף עוצמתי יותר, ואלו היו אמורים לכאורה להתחרות במחשבי המק של אפל ובאולטרה-בוקים יצירי ידיהן של לנובו, HP, אסוס, אייסר ועוד. נתוני המכירות לא היו משביעי רצון, כנראה בגלל המחירים הגבוהים.

גם טאבלט עוצמתי הושק ב-2015 תחת אותה סדרה – Pixel C, שמריץ את מערכת ההפעלה אנדרואיד והופך למחשב נייד בעזרת מקלדת נתיקה, מה שאמור היה להפוך אותו למתחרה של סדרת Surface מבית מיקרוסופט ושאר המחשבים ההיברידיים.

כאמור, את שנת תשע"ז פתחה גוגל בהכרזה על שני טלפונים ראשונים שמצטרפים לסדרת פיקסל, לצד שלל מוצרים אחרים מבית גוגל.

התחרות מול אפל עולה שלב

כפי שניתן לראות לאורך השנים, סדרת הנקסוס לא הציגה חידושים משמעותיים בתחום החומרה, ונועדה בעיקר להיות המינימום ההכרחי להריץ את אנדרואיד הכי טוב שאפשר. עיקר החידושים היו דווקא בתחום התוכנה, שהגיעה תמיד קודם למכשירי נקסוס. סדרת הפיקסל, לעומת זאת, מכוונת גבוה וכבר הציגה חידושי חומרה שונים, כמו המסך של המחשב הראשון בסדרה, שהיה בזמנו איכותי כמעט ברמה של מדע בדיוני.

גוגל רוצה להראות לכולם שהיא יודעת מה לעשות וכיצד לעשות זאת. היא כבר לא מעוניינת בשותפות השונות כפי שהיתה מעוניינת בהן בייצור מכשירי הנקסוס. בחודש אפריל האחרון היא אף ייסדה מחלקת חומרה, שבראשה עומד ריק אוסטרלו, מי שהיה בעבר נשיא חטיבת הסלולר של מוטורולה.

גוגל חייבת להחזיר לידיה את השליטה בכל המערך: לא עוד עיכוב בהפצת גרסאות אנדרואיד לשלל היצרניות. לא עוד שיווק עייף של מוצרי הנקסוס. לגוגל נמאס מגרסאות אנדרואיד כבדות ומהדרה של שירותי גוגל שונים, המסופקים לצד מערכת האנדרואיד, לטובת שירותי מיקרוסופט שמוכנסים לאחרונה במקומם למכשירים סינים שונים.

התחרות עם אפל, כך נראה, עולה שלב. זאת לפחות לפי ההתנהגות של גוגל, שמשקיעה לא רק בפיתוח מוצרים חדשים הממותגים באופן מלא על ידה, אלא גם בהקמת מערך ייצור, אספקה, תיקונים, שירות, תמיכה בלקוחות ועוד. היא רוצה לנהל את התהליך, מאל"ף עד תי"ו, לצד הקמת מערך מוצרים שלם כדוגמת Google Home, שיסתמכו כולם על הבינה המלאכותית שאוגרים שלל שירותי התוכנה של החברה.