י' בן ה-78 מהשרון ניגש לפני כשנה וחצי לנקודת שירות של חברת סלקום, על מנת לתקן את מכשירו שאותו רכש מהחברה והתגלו בו בעיות קליטה. נציג השירות הסביר לי' כי לא ניתן לתקן את המכשיר והציע לו לרכוש טלפון סלולרי חדש המתאים לצרכיו. י' הסכים להצעה ורכש מכשיר Alcatel onetouch, שאיתו קיבל גם טאבלט.
"הנציג אמר לי שהמכשיר יעלה 560 שקל ושמגיע לי טאבלט במתנה. לא קיבלתי שום מסמך ולא חתמתי על שום מסמכים. הנציג אמר לי שאקבל חשבונית בדואר", הסביר י'.
זמן קצר לאחר שהשתמש במכשיר גילה י' שהוא אינו מתאים לו, שכן פונקציית החיוג המהיר כלל לא קיימת בו.
למחרת הוא הגיע לחנות סלקום, ולאחר בדיקה של שעתיים שביצעו נציגי החברה, נאמר לו שאכן אין בטלפון שרכש אפשרות לחיוג מהיר.
י' ביקש לבטל את העסקה, להחזיר את הטלפון שרכש ולקבל את כספו בחזרה. אלא שנציגי החברה סירבו בתוקף בנימוק שהוא כבר השתמש במכשיר ולא ניתן להחזיר אותו. י' לא אהב את התנהלות נציגי החברה והחליט לנייד את קו הטלפון שלו לחברה אחרת.
חלפו מספר חודשים וי' הבחין שסלקום ממשיכה לחייב אותו בתשלום חודשי. הוא בירר וגילה שהוא ממשיך עסקת תשלומים בסך 2,400 שקל במקום 560 שקל, והתשלום הזה הוא ככל הנראה על הטאבלט אותו היה אמור לקבל במתנה.
י' חש מרומה, ובסיוע עו"ד רון סולן פנה לחברת סלקום בדרישה לקבל פיצוי. כשזה לא קרה החליט להגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בנתניה. י' דרש פיצוי של 13,780 שקל בגין ביטול העסקה לפי החוק להגנת הצרכן ועוגמת הנפש שנגרמה לו.
זריית חול בעיני התובע
חברת סלקום הגישה כתב הגנה שבו ביקשה לדחות על הסף את תביעתו של י', בנימוק שלא נפל כל פגם בהתנהלותה וכי הוא הוא היה מודע היטב לעלויות העסקה, ואף חתם על כך בחוזה ההתקשרות. סלקום טענה גם כי במשך עשרה חודשים הוא לא שב ופנה לבטל את העסקה. עם זאת, סלקום לא זימנה לעדות את הנציג שהחתים אותו, בטענה שהוא לא עובד יותר בחברה.
לאחר דין ודברים סלקום הסכימה לקבל חזרה את הטאבלט (שלא נעשה בו שימוש, ונותר בקופסה), ולקזז מהחוב את הסכום שנגבה עליו. אלא שהסכום היה 0 שקלים, כך שלא היה באמת מה להחזיר. השופטת הסבירה כי המכשיר אמנם היה מתנה, אך המחיר שלו גולם במחיר של הטלפון, שהיה גבוה יחסית.
"הצעת הנתבעת לביטול ולקיזוז היו מוטעים במקרה הטוב וניסיון לזריית חול בעיני התובע במקרה הרע", ציינה רשמת בית המשפט אביגייל פרי. הרשמת החליטה לקבל את תביעתו של י' ומתחה ביקורת נוקבת על התנהלות החברה. לדבריה, עדותו של י' עשתה עליה רושם אמין וכי עדותו לפיה לא קיבל חשבונית או נוסח חוזה עליו חתם, נשוא העסקה נראות אמינות בעיניה.
הרשמת פרי ציינה עוד בפסק הדין כי החתימה שהציגה בפניה נציגת סלקום הייתה אלקטרונית כך שלא ניתן לזהות האם היא אכן של התובע או לא.
"מחדלה זה של התובעת ייזקף לרעתה שכן לא היה בידי נציגת הנתבעת כל מידע באשר לטענות התובע לפיהן לא הוחתם על חוזה ההתקשרות וכי חתימתו עליהן זויפה", הדגישה פרי, "בנוסף סבירותה של העסקה נראית תמוה. אין חולק כי הנתבעת רשאית לתמחר את המכשירים אותה היא מוכרת כרצונה, אולם לא סביר שמכשיר שהינו פשוט יחסית ושאינו טלפון חכם יתומחר במחיר של טלפון חכם מתקדם בעוד מכשיר הטאבלט יתומחר באפס".
השופטת חייבה את החברה לשלם לי' פיצוי של 2,248 ועוד הוצאות משפט בסכום של 1,500 שקל.
"לעניין עוגמת הנפש, נראה כי התנהלות החברה, אשר חייבה את התובע להגיע לנציגויות החברה מספר פעמים ואשר לא מצאה לנכון להעמיד אותו על היקף העסקה גם לאחר שפנה אליה בכתב אינה התנהלות צרכנית שיש לעודד", סיכמה השופטת את הפרשה.