תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: נהג צעיר מתיישב מאחורי ההגה ויוצא לנסיעה של כרבע שעה. כמובן שהטלפון הנייד מונח לצדו, אם לא עליו. במשך הנסיעה נוגע הנהג כ-30 פעמים במסך הסמארטפון – מחצית מהנגיעות בזמן שהרכב בתנועה. לפי מחקר ראשון מסוגו שנערך בישראל, זהו דפוס הנהיגה של הישראלים הצעירים. המחקר ביקש לבחון אפשרויות להפחתה בהסחת הדעת בזמן נהיגה, ובמיוחד בשל הקלדה וקריאה של הודעות בסמארטפון – ורשם הצלחה בלתי-מבוטלת.
מטרת המחקר, שנערך בקרב 260 נהגים צעירים (בטווח הגילים 17-23), היתה להעריך את אופן השימוש של נהגים צעירים בסמארטפון ולבחון את ההשפעה של טכנולוגיות על צמצום השימוש בטלפון בזמן הנהיגה. במהלך הניסוי נוטרו ותועדו השימושים שעשו הנהגים בסמארטפון בנהיגה, תוך התייחסות לזמן ומשך הנסיעה: מספר הפעמים שבהם נוגעים הנהגים במסך הסמארטפון, תדירות המגע, באיזו אפליקציה התבצעו הנגיעות וציון הזמן שבו נעשתה הנגיעה. בשלב הבא, שלב ההתערבות מצד עורכות הניסוי, נבחנה הישימות והאפקטיביות של מגוון התערבויות טכנולוגיות להפחתת השימוש בסמארטפון בנהיגה.
המחקר בוצע על ידי מכון רן נאור לקידום מחקר בטיחות בדרכים, בהובלת ד"ר ציפי לוטן מעמותת אור ירוק וד"ר גילה אלברט מהמכון הטכנולוגי חולון, במימון קרן המחקרים שליד איגוד חברות הביטוח. בסך הכל נבחנו שלוש קבוצות מיקוד בשלושה יישובים: רמת גן, בארותיים וצורן. המחקר הסתייע בקבוצות מיקוד ובסקר אינטרנטי בקרב קהל היעד.
המחקר מראה, למשל, כיצד תהליכים קוגניטיביים, שכרוכים בשימוש באפיקלציות בטלפון הסלולרי, משפיעים ישירות על בטיחות הנהיגה ועל סיכונים רבים יותר במהלכה. לפי המחקר, כמחצית מהנגיעות במסך התרחשו כשהרכב היה בתנועה, כלומר בנסיעה במהירות של יותר מ-5 קמ"ש. נתון זה מצביע על דפוס נהיגה מסוכן – שבא לידי ביטוי גם כשהרכב נוסע במהירות גבוהה של יותר מ-100 קמ"ש. החוקרות שמו דגש על דפוסי התמכרות לסמארטפון בזמן הנהיגה.
הנבדקים בקבוצות המיקוד העידו על ההשפעה הרבה שיש לסמארטפון על אופי הנהיגה שלהם: "זה כבר כל כך אוטומט להסתכל – אתה שומע את הצליל וישר מסתכל, זה מעניין אותך"; "אתה קודם מסתכל ואז חושב, רגע, אני נוהג".
מספר הנגיעות פחת בשליש - בווטסאפ
קבוצת אוכלוסייה שמעורבת הרבה יותר מאחרות בתאונות דרכים בכלל, ובתאונות כתוצאה מהסחת דעת בפרט, היא צעירים ובני נוער. מאחר שמדובר בנהגים בראשית דרכם, זמן קצר לאחר שקיבלו את רישיון הנהיגה, הם מועדים יותר לתאונות – אבל עדיין לא הפנימו דפוסים מסוכנים.
המחקר הישראלי נשען גם על נתונים ממחקרים בחו"ל, שמצאו כי בקרב צעירים הסיכון גבוה יותר – בעיקר בשל נטייה לחקות התנהגות של חבריהם, וציפייה לחיזוקים או עונשים חברתיים מצד בני גילם. במחקר החדש נמצא כי שימוש בתמריצים הביא לשינוי התנהגותי בקרב הנהגים הצעירים במדדים שהוגדרו כנהיגה בטוחה. בנוסף, נמצא כי מתן משוב על הנהיגה הגביר את השפעת התמריץ. אפקט זה היה חזק יותר כאשר המשוב ניתן מיידית. המחקר בדק מגוון נתונים, כמו מאפיינים אישיותיים, התמכרות, שליטה, אקלים ומוטיבציה, האחראים על אופי השימוש בסמארטפון בעת הנהיגה.
סוגים שונים של שימוש בסמארטפון מערבים מגע במסך, אפילו לביצוע התקשרות טלפונית בעת נהיגה, שהיא פעילות חוקית בכל העולם. הממצאים מצביעים על כך שרוב הנגיעות במסך בתקופות הניטור, כ-45%, בוצעו באפליקציית וואטסאפ. בתקופת ההתערבות פחת חלקה של וואטסאפ בסך הנגיעות ל-35%, אבל היא עדיין היתה האפליקציה "הבעייתית" ביותר. בחינה של אופני שימוש אחרים בסמארטפון בעת הנהיגה העלתה כי הפופולאריים ביותר הם ניווט, שיחות טלפון, מוזיקה ובידור (בעיקר באתר יוטיוב) ורשתות חברתיות.
השיטה האפקטיבית: תפעול קולי
הטכנולוגיות שנבחנו בקבוצות המיקוד להפחתת הסחת הדעת בנהיגה כללו שלושה סוגים של התערבות באמצעות אפליקציות, שזמינות להורדה חופשית למשתמשי מערכת ההפעלה אנדרואיד: Bazz – המאפשרת שליטה בממשק קולי; ProtextMe – אפליקציה שפותחה והותאמה במיוחד למחקר, משתיקה התראות ומאפשרת שימוש רגיל בטלפון; וכן Drive First/Safely Go – החוסמת שימוש בטלפון הנייד למעט אפליקציות "מותרות".
תוצאות המחקר מראות כי יש מקום לאופטימיות זהירה: אם בתקופת הניטור הראשונה נדגם ממוצע של 1.6 נגיעות בדקה במסך הסמארטפון במהלך נהיגה טיפוסית של כ-17 דקות, שבהן נגעו המשתתפים במסך כ-30 פעמים, בתקופת הניטור הסופית נדגם ממוצע של 1.3 נגיעות בדקה – ירידה מובהקת של כ-19%.
השיטה שנמצאה במחקר כמשפיעה ביותר על שינוי הרגלי הנסיינים היתה אפליקציית ממשק קולי לתפעול המכשיר הנייד, שמאפשרת חלופה למענה וכתיבת הודעות. אפליקציה זו לא מנעה מהנהגים להשתמש בסמארטפון בזמן נהיגה, אבל המירה את אופן השימוש להודעות והוראות קוליות, שאמורות להסיח פחות את תשומת הלב של המשתמשים מהנהיגה וממה שקורה על הכביש.
ואולם, לוטן ואלברט מודות כי "החזון של אפס נגיעות במסך בזמן נהיגה כנראה אינו ממש מציאותי. מסתמן שיידרש מאמץ רב כדי למצוא שיטות להפחתת הנגיעות במסך, ובפרט אלה הקשורות לאפליקציות של רשתות חברתיות, בידור והתכתבות. ברמה הבטיחותית, שימוש כה נרחב באפליקציות בזמן נהיגה - במיוחד כשהרכב בתנועה ובמהירות גבוהה - הוא נתון מדאיג ביותר".
עוד הודגש במחקר כי "לא ניתן להתעלם מהחשיבות הרבה, ואף הקריטית, של הממשק הטכנולוגי. תקלות, פערים בין איך שמצופה מהממשק לפעול לבין איך שהוא פועל בשטח, פגיעה בשגרת הנהיגה ויצירת הסחות דעת בשל הממשק הטכנולוגי – כל אלה נתפשו כחוויות שפגעו משמעותית בניסוי ובתחושה הטובה של המשתתפים. ניתן לטעון כי דווקא התערבויות "רכות" נתפשו ונזכרו בצורה חיובית יותר, בעוד ההתערבות האגרסיבית – פחות".
מרבית הנבדקים במחקר התייחסו למרכיב המוטיבציה, שהיה הכרחי לדעתם להפחתת השימוש בסמארטפון בנהיגה. כדרכים אפקטיביות לתמרוץ הנהגים להימנע משימוש במכשיר הנייד בנהיגה, משתתפי קבוצות המיקוד הציעו להשתמש במלים חיוביות, ששמות דגש על אלטרואיזם: עזרה, מטרה חשובה ושליחות. עוד עלה שימוש רב במונחים כמו פרסים, מתנות ותחרויות.
"להטמיע בממשק הרכב את הטכנולוגיות"
אלברט סבורה כי לאור תוצאות המחקר, יש מקום לחייב בחקיקה כל נהג בישראל להשתמש באחת מאותן טכנולוגיות רכות, כמו פיקוד קולי על הסמארטפון או השתקת צלילי ההודעות. לדבריה, "המחקר מוכיח כי הטכנולוגיות מפחיתות באופן משמעותי למדי את מספר הנגיעות במסך, במיוחד בזמן שהרכב בתנועה. יש מגוון פתרונות טכנולוגיים ולא מספיק שהשימוש בהם יהיה על בסיס התנדבותי – כי ראינו במחקר שברגע שהסרנו את האפליקציה המתערבת, הנהגים בדרך כלל חזרו להרגליהם הישנים.
"ברוב תאונות הדרכים שמתרחשות כיום יש איזושהי מעורבות של מכשיר הסלולר. יש כאן בעיה רצינית ואנחנו רוצים לעזור לאנשים בהתמודדות עם הפיתוי. פתרון אפשרי הוא להטמיע את הטכנולוגיות בממשק של הרכב עצמו".
עוד ב-TheMarker:
מתקפות הסייבר האלו יכולות להרוג
כיסויים לאייפון גרמו לתגובות כוויות