הבלוג RPS טבע השנה ביטוי חדש: Angry Internet Man, כדי לתאר את האנשים שמתחברים לרשת רק כדי להוציא קיטור. השנה ראינו עלייה רצינית באוכלוסיית אנשי האינטרנט הכועסים. מלבד שני משחקים שכמעט כולם מסכימים שהיו מוצלחים – Left4Dead ו-Little Big Planet – היו המון דברים בעולם הגיימינג שעיצבנו המון אנשים. החלטנו לסכם אותם.
הגנת תוכנה: הלקוח תמיד פיראט
השנה נאלצו שחקני המחשב להתמודד עם סטירת לחי כפולה. מצד אחד, יותר ויותר חברות הצהירו שהפיראטיות הופכת את המחשב לקונסולת משחק לא רווחית ושלא שווה לפתח משחקים למחשבים. מצד שני, יותר ויותר חברות מסרבלות את המשחקים שלהם עם אמצעי הגנת העתקה, בלי להבין שבכך הן פוגעות בשחקנים שקונים את המשחק בכסף: הפיראטים ממילא מסירים את ההגנות. זה אפילו לא קשה. התוצאה – את SPORE אפשר להתקין רק שלוש פעמים, וצריך לאשר כל התקנה ברשת. אם ההתקנה מתפקששת, כל הבאסה. האנשים הכועסים מהאינטרנט לא התעצלו לכעוס: ספור משחק מחריד! להוריד לו את הציון באמאזון! לא, זה הכל בגלל הפיראטים!
כל זאת עד שיצא GTA4 למחשב, והציב רף חדש של עלבון לצרכן.
Grand Theft Money 4
GTA, שנחשב לאחד מהדברים הטובים ביותר שיצאו לקונסולת האקס בוקס 360, הפך במעבר למחשב לאחת מהמעמסות הכבדות ביותר על הצרכנים. מי שהצליח לשרוד את הליך ההתקנה הארוך ביותר שאי פעם נראה במשחק מחשב נאלץ להתמודד עם שלוש מערכות הגנה שונות שמתנגשות ביניהן לעתים קרובות. האנשים שהצליחו להסתדר גם עם זה נתקלו באחת ממאות הודעות השגיאה השונות שהמשחק הציג בפניהן, שרובן מציעות להתקין מחדש את המשחק, להתקין מחדש את מערכת ההפעלה, או לקנות מחשב חדש יותר. תגובת החברה הייתה קצרה והציבה רף חדש לשירות לקוחות – "אנחנו יודעים שיש קצת אנשים עם בעיות, ונטפל בהן כשנתפנה". החבר'ה באינטרנט כינו את הפרשה "GTAGate".
מעריצים שרופים – מטומטמים או סתם אידיוטים?
קטע קישור של ארבעים דקות ב-Metal Gear Solid 4? אוי ואבוי למי שמעז לרמוז שזה כבר קצת יותר מדי. אם יש משהו שגורם למעריצים שרופים לשלוף את סימני הקריאה והאותיות המודגשות, זו הטענה שיש ולו פגם קטן יחיד במשחק האהוב עליהם. כך כשהביקורות על המשחק התחילו לזרום, האינטרנט יצאה למלחמת עולם קטנה. נראה אתכם אומרים למעריצי Super Smash Bros Brawl שהוא לא משחק המכות המוצלח ביותר אי פעם. אתם לא רוצים לראות איזו תגובה מתלהמת בפורום הם יכתבו לכם.
השיא הופיע עם Fallout 3, שעשה את הבלתי נסלח – הוא לא היה Fallout 2. קהילות שלמות ברשת קרעו את בגדיהם ולבשו שק ואפר בגלל שאחרי עשור, מישהו חשב שצריך לעדכן את המשחק. שאר העולם עדיין משחק. אולי הוא יענה להם כשהוא יתפנה.
בליזארד – יש כסף, אין דאגות
רוב השחקנים בעולם משחקים היום במשחקים של בליזארד. או, ליתר דיוק, רוב השחקנים בעולם כיום מכורים ל-World Of Warcraft. זה נכון במיוחד אחרי עוד הרחבה ממכרת ומוצלחת. בזמן שרוב העולם ניסה להגיע למלך-הליץ', שאר אנשי הרשת הטיחו בבליזארד רפש. קהילת האינטרנט החליטה שהתמונות מתוך דיאבלו 3 "שמחות" מדי ולקחה על עצמה פרויקט – לקחת פוטושופ, להכהות את התמונות וללמד את המקצוענים איך עושים תמונות של דיאבלו כמו שצריך.
סטארקראפט 2 אמנם יצא אחרי שנים של ציפיה מצד המעריצים, אבל אסור להתלהב, כי בליזארד תאבי הבצע חילקו את המערכה לשלוש חבילות שונות שצריך לקנות בנפרד – המשחק הבסיסי ושתי חבילות הרחבה.
אה, דרך אגב. כל מי שמנסה לטעון שהמשחק וורלד אוף וורקראפט חסר תוכן וחוזר על עצמו ומשחק הרשת Warhammer Online יותר טוב, שימו לב: 11.5 מיליון משתמשים בוורלד אוף וורקראפט, 750 אלף בוורהאמר.
עבדתם עלינו!
השנה לא היו חסרים משחקים שהבטיחו הרבה וקיימו מעט. למען האמת, השנה ראינו שככל שההייפ גדול, כך המשחק גרוע. ספור הוא הדוגמה המושלמת: הבטיחו לנו סימולטור אבולוציה מדהים שיתפתח על פי רצון השחקן. קיבלנו ארבעה משחקונים לא מאוזנים ובסופם גרסה של Galactic Civilizations 2 ששוטחה על ידי מכבש.
ספור לא היה לבד במערכה. ביחד איתו קיבלנו עוד משחק של פיטר מוליניו, האבא של ההבטחות הלא ממומשות: Fable 2. משחק התפקידים שהיה אמור להיות פתוח לחלוטין ולדמות חיים אמיתיים בעולם פנטזיה. הבעיה כאן היא שזה בדיוק מה שהוא עשה: אם אתם רוצים לחזור מהעבודה האפורה והמשעממת שלכם כדי לשחק במשחק שבו אתם עובדים בעבודה אפורה ומשעממת, פייבל זה המשחק בשבילכם. זה אפילו יותר משעמם מהסימס.
כמו שהבנתם מהסקירה הזאת, 2008 הייתה אחלה שנה. אם אנשים מצאו כל כך הרבה על מה לריב ברשת, כנראה שלהרבה אנשים היה אכפת ממה שקרה השנה. זה אומר שיצאו הרבה משחקים שאנשים נהנו מהם והיו עם אמירה מספיק חזקה כדי שלא כולם ימצאו אותה לרוחם. מצד שני, היה נחמד אם זה לא היה גורם לכל כך הרבה אנשים להתנהג כמו פוצים באינטרנט.