במאמר המתפרסם לקראת ביקורו של מיט רומני היום בישראל, כותב אליסון הופמן כי ביקורו של ברק אובמה בישראל, ערב הבחירות הקודמות לנשיאות ארה"ב, נועד להוכיח לאמריקאים עד כמה הוא אוהב את ישראל; לעומת זאת, ביקורו של רומני נועד להוכיח לאמריקאים עד כמה הישראלים אוהבים אותו... והוא צודק. המועמד הרפובליקני עומד לקבל אצלנו טונות של אהבה. אחרי הכל, על פי הבטחותיו ונאומיו הוא מציב את עצמו בין נצי הליכוד: הוא לא יתווכח איתנו בנושא ההתנחלויות, יעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים (או שמא היתה זו הבטחתו של ניוט גרינגריג'?), יאפשר לנתניהו ולברק לתקוף את איראן בכל עת שימצאו לנכון לעשות זאת, ולפני כל החלטה שלו בנושאי המזרח התיכון, הוא יתקשר לידידו, ראש ממשלת ישראל, ויתייעץ איתו.
הייתם מאמינים? אני מקווה שאלה העתידים להרעיף על רומני אהבה היום מודעים היטב לתגובתה של חנאן עשראווי על הדברים הללו: מצד אחד – המועמדים הרפובליקנים (כולל ג'רלד פורד, שכסנטור עמד בראש הלובי להעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים) מבטיחים הבטחות פרו-ישראלית, וכולם, ללא יוצא מן הכלל, פועלים באופן נוקשה הרבה יותר כשהם יושבים בחדר הסגלגל. מצד שני – הנשיא אובמה, שהישראלים אינם אוהבים לאהוב, היה הנשיא הפרו ישראלי ביותר בשנים האחרונות על פי מעשיו והתקציבים שהיפנה לישראל. עשראווי אינה מודאגת מדיבוריו של רומני, ומוטב לירושלים שלא להתרשם מדברי המועמד. אפילו אצלנו היה מועמד שאמר, רק לפני הבחירות האחרונות שמדינה פלסטינית מסכנת את עתידה של ישראל, וכמה חדשים אחר כך הלך לאוניברסיטת בר אילן והודיע שהוא תומך בהקמתה. אז למה אסור לרומני?
מיט רומני, המועמד העשיר ביותר שרץ אי פעם לנשיאות אמריקה, המורמוני הראשון, הליברל-לשעבר, המבקש להשיג את תמיכתם של הרפובליקנים השמרנים, איננו מגיע אלינו כדי לקבל את הקול היהודי באמריקה. הוא יודע שלא יקבל אלא פחות משליש מקולות היהודים. הוא מגיע, בעיקר, כדי לזכות בתמיכתם של הנוצרים האוונגליסטים, שאינם משוכנעים כד הוא בשר מבשרם, וכי שווה לצאת למענו מן הבית בנובמבר הקרוב, ולהפוך אותו לנשיאם. לא, הם לא יצביעו עבור אובמה, אבל כל השאלה בבחירות הקרובות היא האם התלהבותם של מי שאין להם, ואשר תמכו באובמה מתוך ציפיה גדולה לשינוי, תביאו אותם לקלפי גם ב-2012, והאם הרפובליקנים יצאו לקלפי כדי להביא לסיום כהונתו של אובמה. כל מועמד מדבר אל הקהל שלו, ובניגוד למה שקורה בדרך כלל, אינו מנסה לדבר אל המרכז, שבו נמצאים הקולות המהססים. הפעם נמצאים המהססים דוקא בתוך הבית.
ברוך הבא מיט רומני. מאד לא הייתי רוצה שתנהל את העולם. אני מעדיף על פניך נשיא שליבו במקום הנכון, גם אם המרחק בין מה שהוא אומר ומה שהוא עושה גדול מדי לפעמים. אני מודה לך על מה שאתה קורא "תמיכה בישראל", אבל אם אתה באמת חושב שתמיכה בנו היא דחיפה של ישראל לתקוף, לבדה, באיראן, וכי עידוד הבנייה בשטחים הוא האינטרס האמיתי של המדינה היהודית-דמוקרטית – כדאי לך לדעת שבעמדות הללו תומך רק מיעוט ישראלי.