ולמה כל הסיפור הזה?
כי כריסטי הוא עכשיו מושל של מדינת אסון עם הנזק החמור ביותר מהסופה. כריסטי מופיע בטלוויזיה 24/7 ומנהל את ההצגה. אתמול הוא התארח בשידור ישיר בתוכנית הבוקר של רשת פוקס ניוז, "פוקס וחברים". רשת פוקס כבר לא מסתירה את העובדה שהיא זרוע התעמולה של המפלגה הרפובליקנית ומקהלת העידוד של מיט רומני. באולפן "פוקס וחברים" יושבים שלושה, שני גברים ואשה. הם פותחים כל בוקר בסדרת השמצות על הנשיא אובמה. עיוותים, חצאי אמיתות – מכל טוב. השלושה האלה מספקים חומר קבוע לחיקויים בתוכנית "סטרדיי נייט לייב". לעיתים קרובות הם נאלצים לפרסם התנצלויות על פליטות פה חסרות שחר וטעויות.
והנה כריסטי מופיע בחלון, קרבי עם מעיל רוח, והשלושה שואלים אותו מה קורה מתוך ציפיה שהנה הנה הוא יקרע את הממשלה הפדרלית ואת העומד בראשה, הנה ה"קטרינה" של אובמה.
ואז... בום.
כריסטי לא מניד עפעף ויורה: "הנשיא אובמה תפקד יוצא מהכלל. הוא דיבר איתי שלוש פעמים ביום. התגובה הממשלתית היתה מעולה. הענות מצוינת של סוכנויות הסיוע."
השלושה באולפן החווירו ושערם נעמד כאילו סנדי שטפה בזה הרגע את האולפן בקומת המרתף בשדירה השישית. שנים של עבודה ירדו לטמיון בשניה – ה"מותק" של הרפובליקנים הכתיר הרגע את אובמה.
סנדי נפלה לאובמה משמיים
מבחן ה"בעלבית" חשוב לנשיא אמריקני. אפשר לדבר חודשים על אידיאולגיות ותוכניות כלכליות ואיומים אסטרטגיים. אבל האמריקנים רוצים לדעת איזה איש עונה לטלפון בשלוש בלילה בבית הלבן ונותן הוראה למפציצים לחמם מנועים. איזה נשיא יעזור להם בשעת חרום ואפשר לסמוך עליו שיתפקד – לא יבלבל את המוח.
ג'ורג' בוש נכשל בשני נסיונות כאלה. העלמותו המסתורית לשעות ארוכות אחרי פיגועי אחד-עשר בספטמבר מעולם לא קיבלה הסבר משכנע. והענין השני, כן, הסופה. סופת "קטרינה" הקטלנית שהטיפול בה היה איטי, שערוריתי ומקומם. בוש נאלץ להודות בכך בעצמו. זה לא פלא שבמערכת הבחירות הזו מיט רומני ברח ממנו כמו מאש. כל מה שהיה מוכן לומר עליו הוא "זה כבר לא משנה מי היה בבית הלבן לפני אובמה".
רומני במלכוד מתסכל
בנקודה זו מיט רומני במלכוד מתסכל. אין לו אופציה להציג מנהיגות ניהולית. לכל היותר, הוא מחלק אוכל לנזקקים מול המצלמות. אסור לו לפצות את הפה בביקורת כלשהי כי אז מיד יאשימו אותו באינטרסנטיות במקום להתאחד בשעת צרה. ואולי גרוע מכל מבחינתו – אין לו מספיק זמן כדי שהפשלות יצוצו וכך יוכל לתקוף את אובמה.
אז בינתיים אובמה-סנדי 0:1.
אבל לפני השמפניות בבית הלבן צריך לקחת בחשבון גם השפעות לוגיסטיות על ההצבעה. אולי פחות מצביעים קשיי יום, הנחשבים דמוקרטים, יגיעו לקלפיות? אולי גם תומכי אובמה יהיו עסוקים במקומות מסוימים בעצמם במקום להצביע?
והשיקום. עבודת השיקום עצומה. אם בעוד שבוע מהיום, יום הבחירות, עדיין יהיו אזורים בלי חשמל, או תשתיות הרוסות, או המוני אנשים ללא בתים – תווצר תחושה שלילית.
האימרה שדעת הבוחרים משתנה כמו מזג האוויר תהיה הפעם נכונה מתמיד.