כך ייעשה לבמאי שמביא כבוד למדינתו: באירן בוטל אמש טקס קבלת הפנים הממלכתי שתוכנן לאסגר פרהדי, במאי הסרט "פרידה" שזכה בטקס האוסקר לפני שבועיים וחצי בקטגוריית הסרט הזר.
לפרהדי, שהגיע השבוע לביקור קצר באירן והתקבל בתשואות בנמל התעופה בטהרן, תוכנן להיערך טקס מיוחד - אך זה בוטל ברגע האחרון בהוראת השלטונות. משטר האייתולות סירב לספק פרטים על סיבת ביטול הטקס, אך ההערכה היא שהביקורת הקשה שהוא מעביר על החברה האירנית ומעמד האישה בה גרמו להחלטה.
ארגון אנשי הקולנוע באירן הביע מחאה על ההחלטה לבטל את הטקס. "רצינו לקיים טקס צנוע וידידותי על מנת לומר 'תודה' על ההישג העצום שהביא פרהדי לאירן ולקולנוע האירני, אבל בכירי המשטר לא מאפשרים לנו לעשות זאת", נכתב בהצהרת הארגון. "אנו מצרים על כך מאוד".
"לעולם לא אעזוב את אירן"
באירן קיוו למנף את ההישג באוסקר ולהציגו כניצחון על ישראל. אך גם במקרה הזה, אמרו אנשי האייתולות את המילה האחרונה וביקשו לבטל את הטקס.
ביום שבת הגיע פרהדי לאירן, ובראיון שהעניק לכלי התקשורת של הרפובליקה האסלאמית הצהיר כי בימים אלו הוא שוקד על סרט חדש המצולם בפריז. "לעולם לא אעזוב את אירן", הצהיר פרהדי, וסיפר כי הוא צפוי לשוב למדינה לאחר שישלים את הפרויקט. בנוסף, הוא הציע לתרום את פסלון האוסקר בו זכה בהוליווד למוזיאון הקולנוע בטהרן.
חרף הפרסים שגרף כמעט בכל פסטיבל בו השתתף בשנה החולפת, מתח משטר האייתולות באירן ביקורת קשה על הסרט "פרידה". הסרט מביא את סיפורם של נאדר וסימין, בני זוג תושבי טהרן, שאחראי 14 שנות נישואים נערכים לגירושים. סימין כבר עוזבת את הבית - אך בעלה, שנאלץ להתמודד עם מצבו הרפואי הקשה ונכותו של אביו, מבקש את עזרתה של מטפלת שתשגיח עליו בבית. אירוע המתרחש באחד הימים בדירה מערב את נאדר בפרשייה בה הוא נחשד ברצח, כשברקע נמשכים מאמציה של סימין לשחרר ממנו את בתם המשותפת בת ה-11, שחיה בבית.
הצצה נדירה לחברה האירנית
הסרט מעניק הצצה נדירה להתנהלות מערכת המשפט האירנית, כמו גם להתנהלותה של המשפחה האירנית שבעידן המודרני ממשיכה להיאחז בקוראן כמקור עליון. ללא מילה אחת על גרעין, תמרונים צבאיים או ישראל - חושף פרהדי את המתרחש עמוק-עמוק, בבתיהם של "האויבים מטהרן".
פרסומו עורר סערה תקשורתית רבתי באירן, ואנשי דת וגם אינטלקטואלים אירנים השתלחו בו ללא רחם. "התדמית של החברה האירנית, כפי שהיא משתקפת ב'פרידה', מתארת אותנו בצורה המלוכלכת ביותר - כפי שהמערבים שואפים לצייר אותנו", תקף בחודש שעבר מסעוד פרסטאי, אינטלקטואל המקורב למשטר. "מניעים פוליטיים הם שהעניקו פרסים לסרט הזה ולסרטים אירניים נוספים בעבר. 'פרידה' אינו צריך להתקבל בברכה בקרב העם האירני".
סערה באירן: חכמי הדת נגד הסרט המועמד לאוסקר
"מצד אחד - האמריקנים מטילים עלינו סנקציות, ומצד שני הם מעניקים לסרט שלנו פרסים כדי לשלוח לנו מסר חיובי", המשיך פרסטאי במתקפה. "אני חושב שהצלחת הסרט היא אשליה. הוא לא סרט טוב". אך כאן לא מסתיימת הביקורת: כלי תקשורת אירניים רבים מתחו ביקורת קשה על פרהדי, בגין העובדה שלחץ את ידה של אישה באחד ממעמדי קבלת הפרס שזכה הסרט.
המלכוד של ראשי המשטר
אך הסרט הזה מציב כמה בכירים בממשל במלכוד. הם רוצים מאוד להזדהות עם ההצלחה האירנית - אך חוששים מאידך מההשלכות הבינלאומיות של ההצלחה.
בשנים האחרונות חתום הקולנוע האירני הצלחות רבות, אך ראשי המשטר מסרבים להכיר בכך בפומבי בשל "המגע" של אנשי ההפקה עם המערב במסגרת קידומי הסרטים ברחבי העולם. כך למשל, בחודש ינואר השנה הורו הרשויות באירן לסגור את "בית הקולנוע" - ארגון מקומי עצמאי שפעל ב-20 השנים האחרונות במדינה בו היו חברים בכירי תעשיית הקולנוע האירנית - ביניהם גם פרהדי עצמו.
בשנה שעברה נגזרו שישה חודשי מעצר בית והרחקה ל-20 שנה מתעשיית הקולנוע על הבמאי ג'עפר פאנאהי, שזכה בפרסים יוקרתיים בפסטיבל קאן ו-ונציה. הוא "הורשע" בתעמולה נגד משטר האייתולות.