החורף מתקרב במהירות למזרח טורקיה. ככל שנוקפות השעות וחולפים הימים, יורדות הטמפרטורות ופתיתים של שלג נערמים ומכסים את האזורים שבהן פזורות החורבות שהותירה אחריה רעידת האדמה העזה. עד כה חילצו הטורקים 185 ניצולים חיים מבין ההריסות - גם היום, כ-100 שעות אחרי התמוטטות הבתים.
אלו ששפר עליהם מזלם מתגוררים בערי אוהלים שהקים ארגון "הסהר האדום" הטורקי, והם ניזונים ממטבחים ציבוריים שהוקמו במתחמים הענקיים. אחרים נאלצים להצטופף סביב מדורות מאולתרות ומחממים כך את גופם, בהיעדר קורת גג.
"האזור הזה קר מאוד", סיפרה אישה מקומית בפנים מכוסות - בעודה אוחזת בידייה את בנה הקטן. "אני לא יודעת מה נעשה כשהחורף יתחיל", היא אמרה בדאגה.
הסיוע מישראל לא התקבל בהתלהבות
הסיוע הישראלי בדמות קרוואנים, שמיכות ומעילי פליז הגיע הלילה לטורקיה. בשל היחסים המורכבים בין שתי המדינות הוא זכה לתשומת לב תקשורתית רבה. למרות התקוות הרבות בישראל שהמהלך יוכל להביא לפתיחת דף חדש ביחסים עם טורקיה, הבהיר שר החוץ באנקרה, אחמט דבוטאולו, כי הושטת היד ההומניטרית של ירושלים לא תסייע להפשרת היחסים הצוננים עם ארצו.
בינתיים, בעוד שאזור האסון במזרח טורקיה ריק מצוותי סיוע ישראלים, פועלים שם אנשי ארגון ה-IHH המקומי - שהיה אחראי להובלת ה"מרמרה" לעזה ולתקרית עם לוחמי השייטת על סיפון הספינה. הם, לפחות, היו מוכנים לוותר על הסיוע מירושלים.
"איני סבור שכוונותיה של ישראל הומאניות", אמר מוראט קוואקדאן, סגן נשיא IHH. הוא הסביר זאת בכך ש"היא עדיין לא קיבלה על עצמה את האחריות למותם של תשעת האזרחים שלנו".
לא רק הפעילים התבטאו באותה הרוח, וגם אורחאן גוטצ'מן, אחד מניצולי רעש האדמה, אמר כי "איננו מעוניינים בעזרה שלהם (של ישראל). טורקיה חזקה מספיק כדי להסתדר גם בלעדיה".
שכנה שעזרתה זוכה דווקא להערכה רבה בטורקיה היא אירן, שהייתה הראשונה לסייע מחוץ בהתמודדות עם האסון. מאז רעידת האדמה, ביקרו באזור הרעש גם כמה חברי פרלמנט אירניים, וכן פונו לבתי חולים בשטח הרפובליקה האיסלאמית יותר מ-10 פצועים.
נוסף על כך, התבטא הסיוע האירני לטורקים גם במבצע התרמת דם עבור נפגעי רעש האדמה ברפובליקה האיסלאמית, שתמונותיו פורסמו שם.