ב-1883, זוכה פרס הנובל לפיזיקה ג'ון סטרוט הגה רעיון קיצוני. הוא למד את יכולת התעופה של השקנאים, והגיע למסקנה שהציפורים הללו משתמשות באנרגיה הנקלטת משינויים במהירות הרוח כדי לעוף. אותם שינויים מאפשרים לשקנאים להישאר באוויר לאורך זמן רב מבלי הצורך לנופף בכנפיהם.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
באמצעות שימוש בטכניקה הזאת, שמאז זכתה לכינוי "נסיקה דינמית", מטוס יוכל בתיאוריה לטוס במשך שבועות, חודשים ואפילו שנים כאשר הוא עושה זאת תוך שימוש במעט מאוד דלק, אם בכלל.
במשך עשורים המחקר בתחום של נסיקה דינמית התקדם בקצב מאוד איטי. חוקרים הצליחו ליישם את הטכנולוגיה הזאת על דגמים מוקטנים של דאונים המופעלים באמצעות גלי רדיו, אך רבים פקפקו באפשרות ליישם את אותה טכנולוגיה על מטוסים בגודל אמיתי.
אולם ב-2006 הגיע פריצת דרך במחקר. צוות משותף לחיל האוויר האמריקני וסוכנות החלל האמריקנית, הצליחו להטיס מטוס בגודל מלא העונה לשם "L-23 Blanik sailplane", מעל אחד מבסיסי חיל האוויר של ארה"ב ולמעשה הוכיחו שניתן ליישם את הטכנולוגיה על מטוסים רגילים.
כיום כפי שפרסם אתר האינטרנט האמריקני "מדע פופולארי", צוות של חוקרים מאוניברסיטת לי-היי שבפנסילבניה ארה"ב, החליט לקחת את הרעיון צעד אחד קדימה. הקבוצה החליטה לקחת על עצמה את המשימה של פיתוח מטוס המיישם טיסה מתמדת. עד כה הם הצליחו להכין כנף מטוס באורך של שבעה מטרים המסוגלת להתמודד עם הרוחות הקיימות בגובה של 20,000 רגל ולנוע במהירות של למעלה מ- 480 קמ"ש.
מאוחר יותר השנה, צוות המחקר צפוי לקיים ניסויים בשטח עם אותו אבטיפוס של מטוס. אם הכל ילך קשורה, הצוות ינסה לשחרר את המטוס באותו גובה בו טסים השקנאים, כדי לבחון את עמידותו ויכולתו.
ברגע שההגבלות שמציבים מנועים ודלק ייעלמו מן העולם, פני הטיסה ישתנו לחלוטין. בעתיד מטוסים בעלי יכולת נסיקה דינמית יוכלו לשמש כלי מעקב אחר מזג האוויר, איתור שריפות ואולי אפילו ריגול וצילום תצלומי אוויר.
אמנם מטוסים אלו לא יוכלו להטיס בני אדם, אך הסיבה העיקרית לכך היא שאלו מטוסים שכלל לא אמורים לנחות. כך שממילא לא סביר למצוא אדם המעוניין לנסוק כל חייו. עם זאת, השימושים של מטוסים חוסכי אנרגיה אלו, עשויים לשנות את פני התעופה לעד.