גרמניה מציינת היום 50 שנה לתחילת הקמתה של חומת ברלין, קיר בטון שהקיף את חלקיה המערביים של העיר ונועד למנוע בריחה של אזרחים ממזרח למערב גרמניה. במשך השנים החומה, שהחלה כגדר, הוגבהה ובוצרה, והפכה סמל לא רק לחלוקתה של גרמניה אלא גם לסמלה של המלחמה הקרה. הפלת החומה סימנה את נפילת הקומוניזם במזרח אירופה ואת איחודה של גרמניה.
בברלין מציינים היום בטקסים שונים 50 שנה לתחילת העבודות על הקמת חומת ברלין. בטקס המרכזי, בו לקחו חלק הקנצלרית אנגלה מרקל והנשיא כריסטיאן וולף, עמדו הנוכחים דקה דומייה לזכר 136 אזרחים ממזרח גרמניה שנהרגו מאש הכוחות הסובייטים בעת שניסו לחצות את החומה למערב העיר. ראש העיר ברלין קלאוס וולרייט אמר בטקס, כי הוא נגעל מכך שיש גרמנים בעלי רגשות נוסטלגיים לחומה: "לא הייתה סיבה לגיטימית לחלוקת העיר, הקמת החומה הייתה מעשה של דיקטטורה".
בסיומה של מלחמת העולם השנייה חולקה גרמניה בין הכוחות הסובייטים ממזרח לבין כוחות בעלות הברית במערב. ברלין עצמה חולקה גם היא לשני חלקים, כשחלקה המערבי היה מובלעת שנשלטה על ידי המערב אך השטח שהקיף אותה היה שייך למזרח.
המצב הכלכלי הקשה והיעדר החירויות הפוליטיות גרמו לניסיונות בריחה רבים של אזרחים מהמזרח למערב, שהביכו הן את השלטון במזרח גרמניה והן את השלטון בברית המועצות. לכן, החליטו הרשויות במזרח לבנות חומת בטון בגובה 3.5 מטרים שתקיף את החלקים המערביים של ברלין ותמנע הסתננויות למערב. במשך השנים החומה בוצרה ואובטחה היטב, והפכה בעיני העולם לסמל של הדיכוי הסובייטי ודוגמא חיה ל"מסך הברזל" שהטילה מוסקווה על מזרח אירופה.
בשנת 1989, איש המפלגה הקומוניסטית אמר בטעות במסיבה עיתונאים בברלין כי החומה נפתחה למעבר אזרחים "החל מעכשיו". מייד לאחר מכן עשרות אלפים מתושבי ברלין הלכו למעברי הגבול ולראשונה בחייהם יכלו לעבור בחופשיות למערב. הגרמנים יצאו לרחובות והפילו את החומה בפטישים, מסורים ואף בידיים חשופות וסיימו 44 שנות חלוקה.
הסתערות הגרמנים על החומה סימנה לא רק את איחוד גרמניה אלא את קיצו של הגוש המזרחי ואת סופה של המלחמה הקרה בין המערב למזרח. היום, שרידי החומה מהווים אטרקציה תיירותית וחלקים ממנה אף נמכרים למזכרת.