החג הזה נחגג בכל מדינה בעולם - חיילים עורכים תרגילי סדר במרכזי הערים, רעש המטוסים בשמיים מתערבב עם צלילי המנון שחוקים, ופוליטיקאים מותחים חזה ומצדיעים. אין ספק, מדובר בעוד יום עצמאות.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
חיפוש לא מעמיק מדי מגלה שזה לא רק ישראל שעושה תרגילים ומצעדים. גם במדינות רבות אחרות בעולם חושבים שהדרך הטובה ביותר לחגוג או להרגיש את העצמאות היא כנראה למרבה ההפתעה, צפייה ברכבים, מטוסים וחיילים, שהולכים וצועדים לשום מקום.
כל עם והסגנון שלו. היוונים נוהגים לחגוג בכל 25 במרץ את סילוק השלטון העותומאני ב-1832. דגלי הכחול לבן מתנוססים מכל חלון, ובאתונה, קל לנחש, מתרחש לו מצעד צבאי. השנה המצעד צנוע, כזה שלא ירגיז את הבנקים באירופה.
בצרפת חוגגים את חגיגות יום הבסטיליה ב-14 ביולי. הצרפתים נראים ליום אחד כמעצמה, כאומה של מהפכנים יצירתיים, תרבותיים ויפים. בבלרוס, לעומת זאת, המצב לא השתנה מאז 1994. הנשיא לוקשנקו מצדיע לילדים שלא מכירים משהו אחר. החיילים אפילו לא מעזים לחשוב על מנהיג אחר.
בכל 6 באוגוסט, סימפוניית פעמונים מנגנת ברחבי בוליביה. הנשיא מוראלס נותן את האות להתחיל את החגיגות, שכוללות הפגנות כוח. מאז 1810 בצ'ילה, צלילו של חליל הפאן נשמע מארץ האש ועד פרו. זה היום שבו המדינה נפרדה לשלום מהשלטון הספרדי. גם מקסיקו חוגגת את הפרידה שלה מהשלטון במדריד, שם זה קורה בחודש ספטמבר.
ברזיל שמחה בגלל הפרידה מהשלטון הפורטוגזי, שבניגוד לספרדים לא התנגד והעניק לברזילאים עצמאות מרצון. אז מי באמת צריך את הפגנות הכוח האלו?
בכל 4 ביולי, המעצמה האמריקאית חוגגת את היום שלה. לא תראו כאן מצעדים כוחניים - יש מקומות שלא צריכות להשוויץ בעוצמה שלהם, אלא רק לנסות להזכיר לעולם ולעצמם את כוחה של ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. עצמאות לא רק מדינית, אלא גם אישית.