הכלכלה האמריקנית נושמת לרווחה: הלילה, בדקה ה-90, אישר בית הנבחרים האמריקני את הצעת הסנאט שמנעה הידרדרות אמריקנית אל מעבר למה שכונה "המצוק הפיסקלי" - העלאה משמעותית של המסים בארה"ב עם פקיעת תוקפן של קיצוצי המס מימי הנשיא בוש וקיצוץ ניכר בתקציב הממשל הפדרלי.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
דקות לאחר שבית הנבחרים אישר את מתווה הפשרה ברוב של 257 חברים מול 167, הכריז הנשיא אובמה על פתרון המשבר והודה לסגנו ג'ו ביידן על מאמציו הרבים. "הלילה עשינו זאת. הודות לקולותיהם של דמוקרטים ורפובליקנים בקונגרס, אחתום על חוק שמעלה את שיעור המס ל-2 האחוזים העשירים ביותר מהאמריקנים ומונע עלייה במיסים למעמד הביניים", הצהיר אובמה. "אי פתרון המשבר היה עלול להחזיר את הכלכלה למיתון ולהשפיע השפעה חמורה על משפחות בכל רחבי אמריקה".
לאחר מכן, התפנה הנשיא לפרט את עקרונות מתווה הפשרה עליו הסכימו הדמוקרטים והרפובליקנים. "בהתאם לחוק הזה, ליותר מ-98 אחוזים מהאמריקנים ול-97 אחוזים מהעסקים הקטנים, לא יעלה שיעור מס ההכנסה", אמר. "מיליוני משפחות ימשיכו לקבל הקלות במס כדי לסייע להם לגדל את ילדיהם ולשלוח אותם ללימודים במכללה. חברות ימשיכו לקבל הקלות מס על המחקר שהן מבצעות, על ההשקעות שלהן ועל משרות של אנרגיה נקייה שהן מייצרות", הסביר אובמה.
לפני אישור ההצעה: ניסיון לחולל שינויים
לפני ההצבעה, עוד ניסו הנציגים הרפובליקנים בבית הנבחרים לשנות את ההצעה שהסנאט אישר, לפיה יקוצצו עוד 30 מיליארד דולר מהתקציב הפדרלי, אך לא היו מספיק תומכים בעמדתם. ההצעה אושרה לאחר שהקיצוצים נכנסו למעשה לתוקף, בחצות של ה-1 בינואר, אך בגלל שהמשק האמריקני והבורסה בניו יורק היו מושבתים לכבוד השנה החדשה, ניתנה לנציגים ארכה של 24 שעות להגיע להסכם.
ההסכם בין הרפובליקנים לדמוקרטים כולל העלאת מסים לעשירים, והפשרה ביניהם נקבעה כי אלו שמשתכרים מעל 450 אלף דולר בשנה ישלמו יותר מס (אובמה דרש שהרף יהיה 200 אלף דולר). העסקה תכלול שיעור מס של 39.6% למשתכרים מעל רף זה, אותו שיעור שהיה נהוג בזמן כהונתו של הנשיא ביל קלינטון והורד על ידי הנשיא בוש ל-36%. העסקה גם תכלול הארכה של ההטבות לבלתי מועסקים והעלאה של מסים על ירושות של מעל חמישה מיליון דולר ל-40%.
האתגר הבא: העלאת תקרת החוב, שוב
"המצוק הפיסקלי" הוא כינוי שהדביק נגיד הבנק הפדרלי בן ברננקי למצב בו נכנסה ארה"ב בחצות של ה-1 בינואר, אז פגו קיצוצי המס מתקופת בוש והחלו אוטומטית קיצוצים עמוקים בתקציב ממשלת ארה"ב. אם הצדדים לא היו מגיעים להסכם, המסים היו עולים בצורה משמעותית לרוב אזרחי ארה"ב וסבסוד פדרלי רב היה מופסק, וסביר להניח שהכלכלה הגדולה בעולם הייתה נכנסת למיתון משמעותי.
למרות השגת ההסכם, יש ביקורת קשה בארה"ב כי היה צריך לחכות עד הרגע האחרון, 24 שעות אחרי הרגע האחרון - כי ההסכם הושג למעשה ב-2 בינואר - מה שגרם לחוסר רגיעה בשווקים הפיננסיים. המשא ומתן המתמשך הדגיש את ההבדלים האידיאולוגיים בין הדמוקרטים לרפובליקנים, ואת הקושי לנהל ממשל בו הרוב בסנאט הוא דמוקרטי בעוד הרוב בבית הנבחרים הוא רפובליקני, לצד נשיא דמוקרטי.
האתגר הבא של הממשל נמצא ממש מעבר לפינה: בסוף פברואר או בתחילת מרץ יגיע החוב האמריקני ל-17 טריליון דולר, תקרת החוב שאושרה ברגע האחרון באוגוסט 2011 ויהיה צורך להעלותה שוב. ההליכה על הסף של הפוליטיקאים בסוגיית תקרת החוב אשתקד גרמה להנמכת דירוג האשראי של ארה"ב, טלטלה את שוקי ההון, ועוררה תהיות לגבי נכונותה של ארה"ב לשלם בזמן את כל חשבונותיה. כמו כן גרמה ההליכה על הסף לבזבוז של 1.3 מיליארד דולר בשל חוסר הוודאות ששרר לגבי המשימה המורכבת של נטילת אשראי פדרלית.