"המשבר ברשות יחמיר אם הכלכלה הפלסטינית לא תקבל סיוע מיידי מהקהילה הבינלאומית, וישראל לא תקל את המגבלות על שטחי הגדה המערבית", כך אומרים היום ראשי הבנק העולמי לקראת פרסום דוח על מצב הכלכלה הפלסטינית בשבוע הבא.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"התורמים צריכים לפעול בדחיפות לאור המשבר הכלכלי החמור שעומד לפתחה של הרשות הפלסטינית", כך אומרת מרים שרמן, העומדת בראש האגף בבנק העולמי שמטפל ברשות וברצועת עזה.
בשבוע הבא יתפרסם הדוח שיתאר את ההידרדרות במצב הכספי של הרשות, שנמצאת כעת בגירעון של 1.5 מיליארד דולר. על פי הבנק העולמי, רק תרומות יכולות לכסות את הגירעון הנוכחי, כשהרשות מקבלת את מרבית תרומותיה מארה"ב, ממדינות אירופה ומחברות בליגה הערבית.
על פי הפרטים שפורסמו עד כה, בשנים האחרונות לא העבירו המדינות הערביות את הסיוע שהבטיחו, ולכן הרשות לא הצליחה לשלם משכורות ל-153 אלף עובדיה.
"ישראל פוגעת ביזמים ובגופים הכלכליים הפרטיים"
במהלך השבוע האחרון פרצו ברשות מספר הפגנות על רקע יוקר המחייה, בהם השתתפו עשרות אלפי אנשים שדרשו מראש הממשלה הפלסטיני סלאם פאייד להתפטר.
בעקבות ההפגנות נאלץ פאייד למשוך את תכנית המיסוי שלו, ולכן המצב הכלכלי של הרשות מחמיר עוד יותר. בבנק העולמי לא תולים את האשמה רק בתרומות מבחוץ - אלא גם במדיניות שמוכתבת מירושלים, וקצב הגידול בהתנחלויות, ששולטות ב42% משטחי הרשות.
על פי הבנק העולמי, כדי לשקם את הכלכלה שלהם, הפלסטינים צריכים אישורי כניסה מלאים למה שהוגדר בהסכמי אוסלו כ-שטחי C. "הגידול המתמשך בגודל הקרקע שהוקצתה לפעילות ההתנחלויות בגדה המערבית, מפצלת את שטחי הרשות למובלעות מנותקות שקטנות יותר ויותר", נכתב בדוח. שרמן הוסיפה שהמחסומים שישראל מפעילה בשטחי C כדי להגן על 120 ההתנחלויות, פוגעת ביזמים ובגופים הכלכליים הפרטיים של התושבים הפלסטינים.
היא הדגישה שישראל מקשה במתן היתרי כניסה לגדה המערבית למשקיעים זרים, אוסרת ייבוא של פריטים שעשויים להפוך לנשק ומפעילה מגבלות על הגישה למשאבים הטבעיים.