אלפי גברים, נשים וילדים נרצחים בימים אלה בסוריה. בעולם המערבי, כולם מסכימים שזה חייב להיפסק. אבל איך?
"אנחנו צריכים לשקול את כל האופציות, כולל חימוש כוחות האופוזיציה", אמר השבוע ג'ון מקיין. "שפיכות הדמים חייבת להיפסק". הדוברת של הילרי קלינטון ענתה: "אנחנו לא חושבים שעוד נשק בסוריה זה הפתרון הנכון".
במקרה של לוב, היו אלה חברות ברית נאט"ו - ולא האו"ם - אשר שיגרו מהלך אווירי שסלל את הדרך לסיום אלים למשטרו של קדאפי, אבל האם זה יעבוד גם בסוריה? ג'ון קרי, הסנאטור ממסצ'וסטס וחבר בוועדת החוץ של הסנאט, אמר: "זה מקום מאוד שונה, יש כאן שחקנים שונים לחלוטין ותוצאות אפשריות של מתקפה כזו יהיו שונות לחלוטין".
הבכירים בצבא האמריקני מסכימים. הם יודעים שלא כדאי לצאת לכזו מתקפה לבד, והם תלויים בהסכמה בינלאומית. להסכמה כזו, במיוחד אחרי מה שהוגדר כ"פיאסקו" בהצבעת מועצת הביטחון על הצעת הליגה הערבית לפני שבוע, יהיה קשה מאוד להגיע.
תושבי העיר חומס מתחננים לעזרה
קשה להאמין שארצות הברית תתקוף לבדה בסוריה. הגנרל ג'ורג' ג'ולאן, שפיקד בעבר על כוחות ברית נאט"ו, בחן מתקפה אפשרית בסוריה ביחס לזו שנערכה בלוב ולדבריו, "סוריה מאוד שונה מלוב. סוריה הרבה יותר מאוכלסת, רוב לוב היא מדבר, יש שם אזורים עצומים לא מיושבים".
"בסוריה יש להם מערכת הגנה טובה יותר, יש מערכת הגנה אווירית טובה יותר, יש טנקים מודרניים יותר ולכן נחוצה אסטרטגיה שונה לחלוטין מזו שפעלה בלוב", הוסיף ג'ולאן. בנוסף, בוושינגטון יודעים שה"שכונה הסורית" - המזרח התיכון - נפיצה ביותר. לסוריה גבולות עם טורקיה, ירדן, לבנון, עירק וישראל.
אבל במחלקת המדינה האמריקנית לא פוסלים את הצורך בפעולה. "חלק מההצעות שאנשים מעלים לא יכולות לצאת לפועל בלי התערבות צבאית חיצונית", מכריזים שם - אבל לא יוזמים התערבות כזו. עבור תושבי העיר הסורית חומס, כל יום נוסף של המתנה לקהילה הבינלאומית, הוא עוד יום של סכנת חיים.