הדיון על מתקפה ישראלית אפשרית באירן, התייחס עד כה להשלכות הביטחוניות והדיפלומטיות של מבצע כזה על ישראל. אך למהלך כזה יש גם השלכות כלכליות, כפי שאומר היום הכלכלן אמיר כהנוביץ' מחברת כלל פיננסים, לסוכנות רויטרס.
לדבריו כהנוביץ', כלכלת המערב לא יכולה להרשות לעצמה מתקפה צבאית נגד אתרי הגרעין האירנים, ובחברת ההשקעות סבורים שבסופו של דבר העולם ייאלץ לקבל אירן גרעינית.
"עליה תלולה במחירי הנפט, מחיר המלחמה והנזק הכלכלי שיפגע ביצוא וביבוא ברחבי העולם, יגרום להנהגה העולמית להימנע ממתקפה", מסביר כהנוביץ' במאמר שכתב תחת הכותרת "הסוגיה האירנית בעיני הכלכלה". עוד במאמר בו הוא מרחיב על אפשרויות הפעולה נגד משטרו של אחמדינג'אד, מסנקציות קלות ועד מתקפה צבאית.
סקירה של האפשרויות מביאה אותו למסקנה שאותה הוא מפנה למשקיעים, לפיה העולם יימנע מלנקוט בצעדים ממשיים כדי לבלום את הנשק הגרעיני האירני.
"אירן גרעינית היא האפשרות הסבירה ביותר"
לדברי כהנוביץ', מלחמה שעשויה לכלול מתקפת טילים מאירן, מרצועת עזה ומלבנון תגבה מחיר גבוה מדי מהכלכלה הישראלית. "למרבה הצער, נראה שאירן גרעינית היא האפשרות הסבירה ביותר", הוא טוען.
כהנוביץ' אף מחמיר ואומר שאפילו איום במתקפה על אירן עשוי לגבות מחיר כלכלי מישראל. ברויטרס נכתב כי אם אירן תידחק לפינה, היא עשויה לנקוט צעדים שעשויים להקפיץ את מחירי הנפט ליותר מ-250 דולר לחבית, כמו למשל סגירת מיצרי הרמוז.
לגבי קונצנזוס עולמי להפעלת סנקציות כואבות יותר נגד אירן, גם כאן נראה שאין בשורות. אפרים קם, חוקר במכון הישראלי ללימודי ביטחון לאומי, סבור שסין ורוסיה - שתי מדינות בעלות משקל במועצת הביטחון של האו"ם - לא יסתכנו בהחמרת המשבר הכלכלי ולא ייתמכו בכזה צעד, החוקר אמר לסוכנות רויטרס כי "רוב הסיכויים שנראה עוד סיבוב של סנקציות קלות מאוד נגד אירן".