שבע דקות. זה הזמן שבזכותו ניצלה העיר בייג'ינג שבסין מאסון בקנה מידה רחב היקף, כשלוויין גרמני במשקל 2.5 טון שעט לכיוון כדור הארץ ופיספס ברגעים ספורים את עיר הענק המאוכלסת ביותר מ-20 מיליון תושבים. למרבה המזל, הלוויין נחת בים ופיספס רק במעט את העיר.
האירוע המטריד שמדווח רק כעת אירע לפני כשנה. הלוויין הגרמני "רוסט" סיים את משימתו לאחר כמעט שני עשורים של עבודה מאומצת והיה בדרכו להתרסק על כדור הארץ. מכיוון שאין דרך ממשית לכוון את נתיב נפילתו של הלוויין, היה חשש שייווצרו מכתשי ענק במקום ההתרסקות, דבר שיגרום למספר הרוגים רב בעיר הבירה הצפופה.
"הלוויין טס במהירות 300 קמ"ש לעבר הקרקע", אמר מנפרד וורהאוט מסוכנות החלל האירופית לעיתון "דיילי מייל" הבריטי. "מסלול מעופו של הלוויין היה בדיוק לעבר העיר הסינית", הוסיף המדען. למרבה המזל הלוויין פיספס רק במעט - וצלל למעמקי האוקיינוס.
"אשפת החלל" הייתה רחוקה שבע דקות מפגיעה קטלנית
"המסקנות שלנו הראו כי אם הלוויין 'רוסט' היה פוגע בקרקע שבע עד עשר דקות מוקדם יותר, העיר היתה סופגת נזק משמעותי", אמר היינר קלינקרד, ראש סוכנות החלל האירופית.
משקלו של הלווין עומד על כ-2.5 טון, ובדרך כלל הכניסה לאטמוספירה מפחיתה משמעותית את משקלו. "במקרה של 'רוסט' מדובר בלוויין כבד באופן חריג ולכן המשקל שלו היה נשאר רב גם אחרי הפגיעה, הוא היה שומר על כ-60% ממשקלו המקורי", אמר קלינקרד.
המקרה של הלווין "רוסט" הוא המקרה החמור והקרוב ביותר בו "אשפת חלל" כמעט ופגעה באזורים מיושבים בכדור הארץ. התחזית הראשונית למשך חיי הלוויין הגרמני עמדה על כ-18 חודשים, אך כיאה למוצר גרמני "רוסט" הפתיע את כולם ושרד כמעט שני עשורים שלמים.
הלוויין הגרמני שוגר לראשונה לחלל בשנת 1995, ארבעה חודשים בלבד לפני שנכנסו לתוקף תקנות הבטיחות של נאס"א לכניסת לוויינים מחדש לאטמוספרה, המתירה סיכוי פגיעה של אחד ל-10,000.