בקיץ האחרון יצאו עשרות אלפי בני אדם רעבים בוונצואלה לרחובות כדי למחות על המצב הכלכלי הקשה של המדינה, בה הרעב כה קשה עד שמזון הפך לסחורה החמה ביותר בשוק השחור. אך מתחקיר AP עולה כי מי שמנהל את השוק השחור הזה הוא הצבא, שמונה על ידי הנשיא ניקולס מדורו לנהל את האספקה המועטה שנותרה. במקום להילחם ברעב, עולה מהתחקיר, בצבא החליטו לעשות ממנו רווחים.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
כשהסחורה בחנותו של חוזה קאמפוס נגמרה השנה, הוא נסע באמצע הלילה לשוק בלתי חוקי המנוהל על ידי הצבא, שם קנה קמח תירס – במחיר הגבוה פי 100 מהמחיר המפוקח על ידי המדינה, מידיהם של קציני הצבא. "היו להם שקים על שקים של כסף", סיפר קאמפוס. "תמיד היה להם את מה שהייתי צריך".
סחר בלתי חוקי במוצרי מזון הפך לעסק הגדול ביותר בוונצואלה, שבה חלקים גדולים כל כך באוכלוסייה נמצאים על סף רעב. ממסמכים ומריאיונות עם בעלי עסקים, גורמים ברשויות ואפילו חמישה גנרלים לשעבר, שבוצעו במהלך התחקיר, עולה כי הצבא, מהחיילים הפשוטים ועד קצינים רמי דרג, נמצא בלב הענף הזה. כתוצאה מכך, מזון לא מגיע אל מי שזקוקים לו הכי הרבה.
"לאחרונה, מזון הוא עסק טוב יותר ורווחי יותר מאשר סמים", אומר הגנרל בדימוס קליבר אלקלה. "הצבא אחראי על האוכל, והוא לא ייקח את זה על עצמו בלי לעשות רווחים". הרשויות בארצות הברית פתחו בחקירה נגד מספר גורמים בצבא בוונצואלה בחשד שהלבינו את הכספים שהרוויחו בשוק השחור של המזון.
בשנת 2004 העביר הנשיא לשעבר שנפטר הוגו צ'אבס את השליטה בתעשיית המזון במדינה לידי הצבא, בעקבות ניסיונות להפילו מהשלטון. חוות ומפעלים הולאמו בידי המשטר הקומוניסטי, ולאחר מכן הוזנחו על כדי ייבוש הייצור העצמי של המדינה. כך הפכה המדינה תלויה בייבוא מזון, וכשמחירי הנפט בעולם צנחו, ונצואלה לא יכולה הייתה להרשות לעצמה לייבא מספיק מזון עבור כל האזרחים.
"כמו סחר בסמים שמבוצע לאור היום"
כשעברה השליטה בתעשיית המזון לצבא, הדבר הוביל לשחיתות רבה ולהעלאת המחירים באופן כה דרסטי, עד שאנשים החלו לסבול מרעב. אחד מאנשי העסקים האמריקנים שהתראיינו בתחקיר סיפר כי שילם מיליוני דולרים כשוחד ככל שמשבר המזון החמיר. "מה שמדהים פה הוא שמדובר בצורת שחיתות 'נקייה'", מסביר אחד המחוקקים בוונצואלה. "זה כמו סחר בסמים שאפשר לבצע לאור היום".
הממשלה מבצעת מדי פעם פשיטות על מחסנים בהם מוחזקת סחורות מוברחות, ועוצרת קצינים זוטרים בצבא בחשד למעשי שחיתות. "יש לנו חובה מוסרית להגן על מה ששייך לעם", אמר בחודש ספטמבר שר ההגנה ולדימיר פדרינו לופז. "למדינה יש חובה לעקור את השחיתות השלטונית". אך למרות הההצרות הללו, נראה כי השחיתות ממשיכה לפרוח.
סוור באחד הנמלים במדינה שהתראיין בתחקיר סיפר כיצד משהים הקצינים השולטים בגישה לנמלים את הספינות. הוא הסביר כי הלקוחות מעבירים דרכו מעטפות עם כסף עבור הקצינים, אותן העביר להם דרך סלי אשפה. עובדי מכס נוספים סיפרו כיצד מתחלקים ביניהם הקצינים בשוחד, וכיצד הם גובים סכומים נוספים עבור מסמכים חסרים, סכומים שיכולים להגיע לעשרות אלפי דולרים עבור כל ספינה.
"זו שרשרת שוחד שאינה ניתנת לשבירה, מהרגע שבו הספינה מגיעה ועד שהמזון מועבר במשאיות", מסביר בכיר באחת מחברות הייבוא בוונצואלה. "הצבא אמור היה להתערב כדי לוודא שמזון יגיע לאזרחים, אבל הוא עושה בדיוק את ההיפך. בסופו של דבר, הצרכן הוא שמשלם את המחיר".
אזרחים רעבים אומרים כי הם מרגישים שקצינים מושחתים גוזלים מזון מצלחותיהם של ילדיהם. פדרו קונטררס בן ה-74, ראה יותר מ-100 משאיות עם תירס עליהן, ולאחר שעברו הלך ללקט את הגרעינים שנפלו מהן על הכביש, כדי להאכיל את בני משפחתו. "הצבא משמין בזמן שהנכדים שלי מרזים", הוא אומר. "כל כך הרבה מזון עובר כאן, וכה מעט מגיע אלינו".