כשרוב האנשים מתכננים טיול להודו, הם חוששים מלכלוך, שלקולי קיבה או צפיפות - וגם ממעשי נוכלות. מדובר בתופעה אותה חווים כ-1 מכל 100 מטיילים במדינה. אחד מהם הוא אמיר פרידמן. בגיל 26 טס להודו, ובחמישה חודשים נהנה מכל מה שיש לתת-היבשת להציע, אולם רגע לפני ששב ארצה נעקץ - הוא לא ויתר וחזר לנקום.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
פרידמן תיאר איך ניגש אליו בחור הודי ברחוב והזמין אותו אליו הביתה. "הוא היה נעים לי, אני רוצה להכיר אותו ואני נכנס אליו הביתה", אמר וסיפר על הרגע שפגש את הנוכל רישי בנא שהציע לו לעבוד בשבילו בייצוא תכשיטים. "הוא אמר שייתן לי תכשיטים, וביקש שאשלח אותם לברלין, מקום מגוריי באותו זמן והבטיח לשלם לי ולקנות לי כרטיס טיסה". פרידמן לא הסכים ישר, הוא חשד מעט וביקש כמה ימים לחשוב על ההצעה, הוא בדק באינטרנט ולא מצא אזכור לתרמית. "אמרתי לעצמי אם גוגל לא מספר אז אולי יש שם משהו", הסביר.
פרידמן היה צריך לשלוח לברלין חבילת תכשיטים לברלין בשווי 10 אלף יורו, אותה כביכול ימכרו הסוחרים באירופה בהרבה יותר, בתמורה יקבל תשלום של 6,000 יורו וכרטיס טיסה. הוא החליט לקחת את הסיכון ונסע לניו דלהי לפגוש את מי שמנהל את מפעל הייצוא. "הם תיארו את זה כשמשהו חוקי אבל מסריח - אמרתי לעצמי שאני לא מעביר סמים אז הלכתי על ההרפתקאה הזו", שיחזר והסביר איך הוא ארז את התכשיטים בעצמו ושלח אותם בסניף דואר מקומי, הכול תחת פיקוח צמוד. "קיבלתי טלפון ממישהו שהציג את עצמו כשוטר במכס ואמר שהחבילה נעצרה ואין עליה קבלות, הוא אמר לי שיש לי 6 שעות להוכיח שהתכשיטים שלי או שיעצרו אותי - פה התחיל העוקץ".
אנשיו של בנא הסבירו לפרידמן שהמוצא היחיד הוא לשלם 60% מעלות התכשיטים על מנת שיוכל לקבל את הקבלות. בנא הבטיח לו שברגע שהחבילה תשוחרר ותישלח לברלין, הוא יוכל לאסוף אותה שם, להעביר אותה ולקבל את ההחזר ואת התשלום המובטח. "באותו הלילה הם אמרו לי ששחררו את הקבלה, קנו לי כרטיס לברלין אבל אף אחד לא חיכה לי שם", הוא אמר. "התקשרו אליי ואמרו לי שחושדים במכס ואם לא אפתור את הסוגייה תוך שבוע הם יערבו את האינטרפול, אז הם ביקשו ממני עוד 9,000 יורו כדי שלא אסתבך".
גם אחרי ששילם את הכסף החבילה לא הגיעה, ההודים המשיכו לתרץ ולבסוף הוא הבין שהוא נעקץ ושזה קרה לרבים לפניו. הוא החליט לחזור להודו כשהוא חמוש במצלמות כדי לחשוף את ההונאה ואת מי שהפעיל אותה. "החנות תכשיטים שממנה יצא העוקץ הייתה קצה החוט היחידי שלי", אמר. מנהל החנות התחמק ממנו, ובעצת הקונסול הישראלי בניו דלהי הוא גייס עורכי דין ובעזרת המשטרה מזמנים את המנהל לחקירה, שלא הובילה לכלום.
בהמתנה בבר בין חקירה לחקירה הוא פגש, ממש במקרה, את אחד החיילים של רישי. "זה כמעט לא אפשרי שזה יקרה ודווקא שם הוא היה", סיפר והסביר איך אז הסיפור השתנה. פרידמן איתר את ביתו של החייל ובפשיטה של המשטרה הצליחו לחלץ ממנו את זהות השותפים בעוקץ, כולל הבוס רישי בנא.
"יש לי עכשיו את אחד הנוכלים הגדולים בהודו על החכה", סיפר על בנא שמזוהה עם אחד מארגוני הפשע הגדולים בהודו, למרות הפחד הוא המשיך והגיע יחד עם המשטרה עד לבית שלו. "השוטרים איימו על המשפחה ואמרו לי שהם מוכנים לתת לי את הכסף, אם אפסיק", סיפר. "הסכמתי, אבל באותה הזדמנות ביקשתי מעורך הדין שיחפש מסמכים על המחשב והוא מצא מלא הוכחות". אחרי חצי שנה משטרת הודו עצרה את בנא, ואנשיו הציעו להחזיר לו את מלוא הסכום תמורת ויתור על התלונה. ושלוש שנים אחר כך קיבל את כל הכסף לא כולל הוצאות המרדף.