את הדרך למדליית הארד שלו בריו החל אורי ששון בקרב נגד הג'ודאי המצרי אסלאם אל-שיהאבי. הקרב שהסתיים באיפון של ששון היה נשאר כנראה זיכרון רחוק, אך סירובו של היריב המצרי ללחוץ את ידו של ששון בסיום הפך את המאורע לכזה שדיברו עליו גם בשאר העולם. לאחר הקרב הודיע על-שיהאבי על פרישתו מג'ודו מקצועני ובריאיון לאתר "אל-אהראם" המצרי ניסה להסביר את התנהגותו.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
"הוא לא חבר שלי שאלחץ לו את היד", אמר אל-שיאהבי, שהימנעותו נתקלה בקריאות בוז רמות מהצופים באולם. לדבריו, התאחדות הג'ודו הבינלאומית אסרה על לחיצות ידיים כבר לפני שנתיים, ולכן המעשה שלו היה "הדבר הנורמלי לעשות" ולא היה צריך לעורר כל כך הרבה הדים.
אל-שיאהבי טען בריאיון כי אינו מערבב בין פוליטיקה לספורט ולכן החליט להתמודד בקרב ולא לפרוש כפי שדרשו ממנו רבים במצרים. למעשה, במשלחת הישראלית היו גם מי ששיבחו אותו על התייצבותו לקרב, לצד ביקורת רבה במצרים בשל כך.
הג'ודאי המצרי ציין כי קד קידה בתחילת הקרב כנהוג והוסיף כי לא ישן טוב כבר שישה ימים בשל הלחץ שהופעל עליו מצד המשלחת המצרית והציבור במצרים. לדבריו, במצרים התייחסו לקרב בינו לבין ששון כ"קרב לחיים או למוות".
בכיר בוועד האולימפי יצא הלילה נגד הסירוב של המצרי, אך גם גילה הבנה מסוימת למעשה. "בלהט הרגע קורים לפעמים דברים שאינם מקובלים ואנחנו מזכירים לכל המתחרים את הערכים האולימפיים", אמר. "אנחנו מאמינים שהתנועה האולימפית צריכה לבנות גשרים ולא להקים חומות, אז אני אבחן את הנושא. כפי שאמרתי, זה בשום פנים ואופן לא תירוץ, אבל לפעמים, מסיבות רבות, ספורטאים לא מצליחים להביא את עצמם ללחוץ ידיים בסיום וזה חבל מאוד".