ברגע אחד נחרבה השבוע העיירה אל אמטריצ'ה באיטליה, וכמוה גם כל הכפרים הסובבים אותה. הבתים הציוריים המאפיינים את האזור נבנו על ידי המקומיים במשך מאות שנים, תחילה בטיט, אחר כך מלבנים קטנות, ואז באה יד נעלמה והפכה את הכל. כפרים שלמים נחרבו ברדיוס של 30 קילומטרים.
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
"בבית שם שלושה הרוגים, בבית הזה הרוג אחד, שם חמישה ומשם עדיין צריכם להוציא אחת", סיפרה בכאב מריה סלאנג'לי, שביתה היה היחיד בסביבה ששרד את רעש האדמה הקטלני ועמד על תילו.
היא ובעלה, סרג'יו, מתגוררים ברומא אבל בחודשי הקיץ הם שבים לכפר הזעיר סלטה בו גדלו. ביתם של זוג הגמלאים הוא היחיד שנותר שלם, והעיקר: הם בחיים. "יצאנו ככה", סיפרה מריה והדגימה את הרעידות בידיה, "זה היה מזעזע, אף פעם לא חווינו רעידת אדמה כל כך חזקה".
"ניצלנו במזל, כי לאחר רעידת האדמה היה רעש נוסף שחסם את המעבר ולא היינו יכולים לצאת. לאחר שזה הפסיק ונעצר יצאנו" הם מספרים. "הכל התמוטט סביבנו, הטלוויזיה, הכל הכל", נזכרת מריה. "עד אתמול היינו בפיג'מה ומעליה המעילים שלנו", מוסיף סרג'יו.
"היינו עם אבא שלה, בן 92, הוא צעק לאלוהים", סיפר סרג'יו, ורעייתו הוסיפה: "אמרתי לו שאני באה אליו אבל אז הכל נפל עליי ונחבלתי בראש מהדלת, נפלה מראה ולא ידעתי איך לעבור. בסוף הצלחתי להגיע לאבא שלי, לקחתי לנו מעילים, את הטלפון, פנס, מפתחות וארנק - ויצאנו".
כוחות ההצלה הגיעו מהר מהצפוי. "הם הגיעו אולי תוך חצי שעה", מספרים בני הזוג. "הגיעו משטרה, אמבולנסים, מתנדבים וגם מסוקים". גם ניצולים בכפרים אחרים חושבים שהכוחות עשו את המיטב.
"הם היו יוצאים מהכלל", סיפר ניצול מהכפר קוסיטו. "רואים את זה גם באמצעים שהם משתמשים בהם, אבל לצערנו העיירה נחרבה". מערך החירום האיטלקי גדול, מאורגן ומצויד היטב. ניכר שיושמו שם הלקחים מהמחדלים שזעקו מרעידת האדמה שהחריבה את העיירה ל'אקווילה ב-2009.
האצבע המאשימה באסון הזה מופנית לבתים העתיקים שלא היו יכולים לעמוד ברעש אדמה שכזה. אך נראה שתושבי המקום ידעו שהם חיים באזור סכנה. "כל קיץ היינו סובלים מרעידות אדמה, אני בן 78 אז אתה יכול לתאר לעצמך כמה עברנו", אמר סרג'יו. "אבל אף פעם לא משהו כזה". כל מאמצי החילוץ וההצלה לא יכלו למנוע את האסון הנורא, שנדמה כי היה כתוב על הקירות היפים, העתיקים והחלשים.