ביקורת בינלאומית חמורה על משאל העם שהפך את ארדואן ל"שליט על": בעוד הנשיא הטורקי הכריז על ניצחונו הצמוד בהצבעה, קבוצת משקיפים בינלאומית גינתה את "השתקת האופוזיציה" ואף טענה כי "הבוחרים לא קיבלו מידע מלא על הצבעתם". ארדואן דחה את הטענות של הארגונים, וקרא להם "לדעת את מקומם".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
המפקחים, שמשתייכים לארגוני זכויות אדם בינלאומיים והגיעו למדינה על מנת לפקח על הליך ההצבעה, אמרו כי המשאל התקיים ב"תנאי משחק לא שווים", מכיוון שמחנה ה"כן" - כלומר, אלו שתמכו בהגברת סמכויותיו של ארדואן - זכו לסיקור נרחב מאוד בעוד קולות מהאופוזיציה הושתקו.
חלק ניכר בביקורת הופנה להחלטת מועצת הבחירות לקבל הצבעות ללא חותמת: "הדבר חתר תחת המאמצים למנוע זיופי בחירות".
"הכללים שונו ברגעים האחרונים", נכתב בדוח החמור. "המסגרת החוקית לא הולמת את הדרישות למשאל עם דמוקרטי ואמיתי והמשאל לא עמד בדרישות הבינלאומיות", כתבו המפקחים - שיגישו את הדוח המלא בתוך כחודשיים.
מנגד, דובר הקרמלין אמר כי יש לקבל את רצון העם הטורקי ומשכך להכיר בתוצאות משאל העם, שהעניקו לנשיא ארדואן סמכויות נרחבות. "מדובר בעניין פנים-טורקי", הסביר דמיטרי פסקוב לעיתונאים ששאלו אותו בנושא.
בצרפת, לעומת זאת, הגיבו בהסתייגות רבה יותר לתוצאות בטורקיה. לדברי משרדו של הנשיא הולאנד, משאל העם חשף קרעים עמוקים בתוך העם הטורקי - ולכן יש לקדם דיאלוג בין כל הצדדים במערכת הפוליטית במדינה.
"רק הטורקים יכולים להחליט כיצד לארגן את המוסדות הפוליטיים שלהם - אבל התוצאות הללו מראות כי העם קרוע עמוקות בנוגע לרפורמות המתוכננות", נכתב בהצהרה מטעם משרדו של הנשיא הצרפתי. בהצהרה נפרדת, מטעם שר החוץ הצרפתי, התבקשה טורקיה לכבד את החלטות מועצת האיחוד האירופי בנוגע לזכויות אדם ובמיוחד את האיסור שלה על עונש מוות.
מסתמן: יוארכו תקנות החירום בטורקיה
בתוך כך, בטורקיה בוחנים את הארכת תקנות החירום, שבתוקף במדינה מאז ניסיון ההפיכה הצבאית ביולי האחרון. לדברי אחד מסגני ראש הממשלה, נורטין קניקלי, מועצת הביטחון הלאומית תדון בהארכה, ותציג את המלצתה בפגישת קבינט שבראשה יעמוד הנשיא ארדואן.
עוד הוסיף קניקלי כי מסתמן כי השינויים הדרושים כתוצאה מתוצאות משאל העם יושלמו תוך כשנה. עוד הוסיף כי יתקיים דיון בהנמכת אחוז החסימה לפרלמנט הטורקי, העומד היום על 10%, וכי היחסים הכלכליים עם האיחוד האירופי, אליו טורקיה שואפת להצטרף, ישתפרו גם הם.
לעומת זאת, נשיא טורקיה ארדואן הבהיר כי אין בכוונתו להקדים את הבחירות לפני מועדן הצפוי ב-2019 - כך אמר לסוכנות הידיעות רויטרס אחד מסגניו, מהמט סימסק. "הוא אמר באופן מאוד ברור שהבחירות יהיו בנובמבר 2019", הדגיש. "יש לנו עבודה לעשות". סימסק הוסיף בריאיון כי היחסים עם האיחוד האירופי יהיו סביב תחומי עניין משותפים. לדבריו, חלק מה"רעש" שישנו בין טורקיה לשאר אירופה יגווע לאחר סבב מערכות הבחירות הקרוב באירופה.
בזכות רוב דחוק - סמכויות נרחבות במיוחד
ההחלטה שהתקבלה במשאל העם אתמול, בה תמכו 25 מיליון טורקים, הינה החלטה היסטורית: מאז נבחר לנשיאות לפני כשנתיים מנהל ארדואן את טורקיה באופן שמנוגד לחוקה, ולכן חש צורך לקבל אישור מהעם כדי לשנות את החוקה ולהפוך את שיטת הממשל למשטר נשיאותי. עם זאת, ההחלטה התקבלה ברוב דחוק של 51.3% בלבד.
מדובר בשיטת ממשל דומה לזו של ארה"ב, אך בלי ערכת האיזונים והבלמים של קונגרס בעל סמכויות. למעשה, כעת מובטח שלטונו של ארדואן בטורקיה לפחות עד שנת 2029, והוא הפך לשליט כעט כל יכול, המחזיק בשליטה בפרלמנט, בממשלה, בבתי המשפט ובצבא.