ארצות הברית, ברית המועצות ובריטניה, ידעו על השואה והשמדת היהודים השיטתית כבר ב-1942 - כך עולה ממסמכים חדשים שנחשפים לראשונה. חוקרר בשם דן פלש השיג מסמכים של הוועדה לפשעי מלחמה של האו"ם שלא פורסמו עד כה, והתבסס עליהם בספרו שיוצא לאור בימים אלו "זכויות אדם אחרי היטלר".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
עיקרי הממצאים המפתיעים פורסמו הלילה (בין שני לשלישי) בעיתון הבריטי "אינדיפנדנט". עד כה ההערכה הייתה כי המעצמות ידעו על היקף ההשמדה רק ב-1944, אך המסמכים מראים כי כבר בדצמבר 1942 "ארצות הברית, בריטניה והממשל הסובייטי היו מודעות לכך שלפחות שני מיליון יהודים נרצחו".
בהצהרה רשמית שנותרה חסויה במשרדי האו"ם כתבו בעלות הברית במלחמת העולם השנייה כי מתקיים "טבח של יהודים". כבר באותם ימים, במקביל להקמת מחנות ההשמדה ההמוניים, בעלות הברית העריכו כי חמישה מיליון יהודים נוספים נמצאים בסכנת חיים: "למרות זאת, המעצמות עשו מעט מאוד על מנת לנסות ולהציל את היהודים שנמצאו בסכנת חיים", הסביר החוקר.
שר החוץ הבריטי אנתוני אידן אמר אז לפרלמנט הבריטי כי "הרשויות בגרמניה מבצעות בימים אלו את כוונתו של היטלר להשמיד את העם היהודי". אידן הוסיף כי המשטר הנאצי שלל זכויות אדם מיהודים "בכל מקום בו החוק הברברי שלהם הוחל".
"לא יכולים לקלוט פליטים יהודים"
במרס 1943 שר המלחמה הבריטי ויסקונט קרנבורן אמר כי היהודים "לא צריכים להיחשב כמקרה מיוחד" והסביר כי האימפריה הבריטית "כבר מלאה בפליטים ולא יכולה לקלוט עוד". מהמסמכים שנחשפו עולה גם כי בעלות הברית גיבשו כתבי אישום נגד הצורר אדולף היטלר ובכירי הנאצים בגין פשעי מלחמה כבר ב-1944 - שנה לפני כניעת גרמניה הנאצית והתאבדותו.
החוקר פלש, מרצה במרכז ללימודים בינלאומיים ודיפלומטיה באוניברסיטת לונדון, אמר כי המעצמות התבססו על מידע ש"הוגנב" מהמחנות ומתשדורות של כוחות ההתנגדות במדינות שונות שנכבשו על ידי הנאצים. פלש ציין כי למרות המידע הרב שנאסף והמאמצים להביא לדין מאות נאצים, בעלות הברית "עשו מעט מאוד" כדי לעזור ליהודים במצוקה ולא תקפו את המחנות.
פלש תלה חלק מהאשמה לכך בגורמים אנטישמיים במחלקת המדינה האמריקנית, שבלמו את מאמציו של הרברט פל - שליח הנשיא האמריקני רוזוולט לוועדת האו"ם לפשעי מלחמה. לדברי החוקר, גורמים במחלקת המדינה האמריקנית הביעו דאגה מפגיעה ביחסים הכלכליים בין ארה"ב לגרמניה אם נאצים יועמדו לדין. לאחר שהשליח פל מחה בפומבי על בלימת מהלכיו, משרד החוץ האמריקני הסכים למאמצי התביעה של הנאצים בנירנברג, שצברו תאוצה ב-1945.
"אחד הנימוקים שסופק בארצות הברית ובריטניה להימנעות מהעמדה לדין של נאצים היה ההנחה שחלק מהנאצים יידרשו לבנות מחדש את גרמניה לאחר המלחמה ולבלום את הקומוניזם, שנתפס אז כסכנה גדולה יותר", כתב החוקר פלש.
ביד ושם הגיבו למידע החדש וציינו כי "מידע על הרצח ההמוני של יהודים הגיע לעולם החופשי כבר ביוני 1941, וזרם המידע התגבר עם הזמן". עוד נמסר כי "גם כיום לא ברור באיזו מידה בעלות הברית ומנהיגים נייטרליים הבינו את מלוא המידע - ההלם של המפקדים ששיחררו את המחנות בסוף המלחמה עשוי להעיד על כך שההבנה לא הייתה מלאה".