העיניים כולן נשואות לעבר הנשיא בשאר אסד, ההאשמות כלפיו בגין פשעים חמורים נגד האנושות להם הוא אחראי אינן פוסקות, ברחובות קוראים המוחים בגנותו - אך ביום מן הימים, אם וכשיצטרך לתת את הדין על מעשיו, הוא יחלוק באחריות להם עם אחיו - מאהר אסד, האיש המכונה בפי המוחים "המוח מאחורי מכונת הדיכוי של המחאה".
מאהר (45), הצעיר בשנתיים מאחיו בשאר, הוא בנו השלישי של נשיא סוריה לשעבר חאפז אסד. הוא האיש החזק במנגנוני הביטחון והצבא בסוריה, בפיקודו על הדיביזיה הרביעית - "דיביזיית העלית" של הצבא, ונחשב לאחד הבכירים במעגל המקורבים לאחיו. עם מינויו של בשאר לתפקיד הנשיא - גם הוא זכה לקידום משמעותי במעמדו: עד מהרה הפך לאחד ממקורביו של אחיו, קודם בדרגתו הצבאית, קיבל את הפיקוד על הדיביזיה הרביעית וגם נבחר לוועד המרכזי של מפלגת הבעת', מפלגת השלטון במדינה.
מאז פרוץ גל ההתקוממות בסוריה, נראה שגם ליצירתיים שבמוחים נגמרו מילות הגנאי לתאר את מעשיו הנפשעים של מאהר בבני עמו. "המפקד הברברי" ו"הקצב מדרעא" הם חלק מהכינויים שהודבקו לו, לצד תיאורים קשים של מעשיהם של חיילי הדיביזיה בראשה הוא עומד - בדיכוי ההתקוממות בערי סוריה. בכלי תקשורת ערביים פורסמו לא אחת תמונות קשות של התעללות מצדם של אותם חיילים באזרחים כפותים ואף בבני נוער שיצאו להפגין.
גם באנימציה צוחקים על מאהר אסד, המייעץ לאחיו בשאר
בימים אלו אחראי אסד האח על הדיכוי הקשה של מוקד המחאה בחומס. על פי גורמי אופוזיציה, למעלה מ-700 בני אדם נהרגו בעיר בחודש האחרון, מאש הצבא הסורי. לדברי הפעילים בשטח, אנשי הדיביזיה הרביעית בפיקודו של אסד פועלים בימים האחרונים בעיר. "הם עוברים מבית לבית ומטהרים אותו", סיפר השבוע אחד תושבי שכונת באבא עמר הנצורה.
"הדיביזיה הרביעית ידועה באכזריות שלה", אומר חאטר אבו ד'יאב, מומחה למדעי המדינה באוניברסיטת פריז. "הדיביזיה מצוידת ומחומשת וחייליה מאומנים היטב. מדובר בצוות מחסלים מיומן, המחזיק באמצעי הלחימה החדישים והמתקדמים ביותר בארסנל הנוכחי בסוריה". לדבריו, חודשים בודדים לקחו למאהר אסד להורות על התערבות הדיביזיה שבפיקודו בדיכוי המהומות - וזו, לדברי פרשנים צבאיים בעולם הערבי, חולקה למספר ערים ויחד עם אנשי ה"שביחה" (הבריונים לובשי האזרחי של אסד) ביצעה מעצרים והרגה מתנגדים.
אז והיום
ההשוואה המתבקשת למציאות הקשה בחומס בימים אלו - היא לזו של העיר חמאה משנת 1982, שמספרי ההרוגים בטבח הנוראי שבוצע בפיקודו של הנשיא האב, חאפז אסד, עדיין אינם ברורים עד היום. בתקופה בה הפייסבוק, הטוויטר ויוטיוב לא היו קיימים, הצליח חאפז לדכא ב"שקט יחסי" את המחאה הקשה בעיר, שהייתה שיאו של מרד בהנהגת ארגון "האחים המוסלמים" בסוריה. על פי דיווחים לא מאומתים, מספר ההרוגים במבצע הצבאי בו נטלו חלק גם מטוסי קרב, עומד על כ-20 אלף.
ואם בהשוואות עסקינן, אז גם בטבח בחמאה "נזעק" אחיו של הנשיא דאז לסייע לו בדיכוי המחאה. אם היום מאהר עוזר לבשאר, הרי שאז היה זה ריפעת אסד, אחיו הצעיר של חאפז. ההערכות הן כי ריפעת, שנחשב גם למי שהקים את הדיביזיה הרביעית, היה האיש שהעניק לחאפז את הרעיון לדכא באלימות כה קשה את המחאה בחמאה. "רפעת היה האיש המסוכן, הרוצח", מספר בסאם ביטאר, דיפלומט סורי לשעבר שנמלט לארצות הברית בשיחה עם ה"ניו יורק טיימס". "מדהים לראות איך ההיסטוריה חוזרת על עצמה. כעת מאהר הוא האיש המסוכן".
בסרטוני וידאו רבים שהופצו בשנה החולפת בסוריה מאשימים האזרחים הנטבחים את מאהר באחריות למעשי האלימות. הם דורכים על תמונותיו, משליכים עליהן נעליים ואף תולים בובות בדמותו בכיכרות הערים הנצורות.