פעיל כורדי מעירק, שישב בשעתו בכלא הסורי, מספר כי ראה על קירות תאו מילים שחרט המרגל אלי כהן, ככל הנראה מילותיו האחרונות בטרם הוצא להורג: "אני לא מצטער על מה שעשיתי. אם יש בי צער זה על מה שלא עשיתי ולא יכולתי לעשות. לעיתים אדם נכשל בגלל חברים שהכשילו אותו", נכתב בערבית על הקיר.
את הסיפור יוצא הדופן חשפה הבוקר כתבת רשת ב' כרמלה מנשה. לפי הדיווח, הפעיל הכורדי דאוד בגסטאני, סיפר על כך בשיחת טלפון לאלמנתו של אלי כהן, נדיה. כהן הגיבה על הגילוי בהתרגשות רבה וביקשה מבגסטאני לנסות לברר היכן נקבר בעלה. מנשה נפגשה בסוף השבוע שעבר עם הפעיל, שמוכר כפרו-ישראלי.
לשמע הדברים, אמרה נדיה כהן: "אני רועדת, אני מתרגשת, זו פעם ראשונה שאני שומעת על זה, שמעתי בעבר שאלה הדברים האחרונים שהוא אמר, אבל מעולם לא ידעתי שהוא חרט את הדברים". למנשה סיפרה: "אני לא יכולה לישון. גם היום, אחרי 46 שנה, הסיפור הזה עדיין בשבילי סיפור מרגש וקשה".
הצעד הבא: איתור מקום קבורתו של כהן
מנשה סיפרה לחדשות 2 באינטרנט כי כהן מתחה ביקורת על ממשלות ישראל לאורך השנים, על כך שלא הצליחו לאתר את מקום קבורת בעלה. עוד סיפרה מנשה כי היום תיפגש כהן עם בגסטאני ותבקש ממנו לסייע לה באמצעות קשריו בסוריה, בניסיון לאתר את מקום קבורתו של אלי כהן.
בגסטאני נמצא בביקור בישראל, כחלק מפועלו למען העם הכורדי. במהלך ביקורו, נפגש עם חתן פרס ישראל, פרופסור שמואל מורה, ובמהלך שיחתם, סיפר על הדברים החרוטים בתא בדרך אגב. פרופסור מורה הבין שמדובר בסיפור חשוב וסיפר על כך למנשה, שהביאה ליצירת הקשר בין בגסטאני ונדיה כהן.
אלי כהן היה מרגל ישראלי שנשלח לסוריה בשנות ה-60' של המאה ה-20. כהן התגורר בסוריה כשלוש שנים, בהן התערה בצמרת ההנהגה הפוליטית והצבאית והעביר מידע רב ויקר ערך לישראל. ב-7 בינואר 1965, נתפס כהן בזמן ששידר מידע לישראל והוצא להורג כארבעה חודשים לאחרי מכן. כהן השאיר אחריו אישה ושלושה ילדים. הוא נחשב כאחד מהמרגלים הגדולים אי פעם ששירתו את ישראל.