|
אינספור קלישאות נכתבו ונשמעו בשנה החולפת על המהפכה שעברה מצרים, והשינוי שהתחולל בנוף הפוליטי במדינה. אך כשיורדים לרזולוציות הנמוכות, נחשפים הסיפורים האישיים של האנשים היושבים היום בפרלמנט המצרי - שנה אחרי פרוץ "מהפכת הלוטוס". סיפוריהם של שניים מחברי הפרלמנט זכה בימים האחרונים לסיקור נרחב בתקשורת המצרית, במסגרת הסיקור התקשורתי של יום השנה לפרוץ המהפכה. זהו סיפורם של עיסאם אל-עריאן ומוחמד סעד אל-כתתאני, שניים מבכירי "האחים המוסלמים" שלפני שנה - עוד בתקופת שלטון מובארק - ישבו מאחורי סורג ובריח באשמת איום על יציבות המשטר. 
"מהכלוב - לפרלמנט, באמצעות הקלפיות. זוהי הדמוקרטיה שהביאה את 'האחים המוסלמים' לפרלמנט", נכתב בעיתונות המצרית. "אתמול, בתקופת הדיקטטורה, הם ישבו מאחורי סורג ובריח, אך בדיוק היום, יום השנה לפרוץ המהפכה, ניכר ההבדל בתמונות של אלו שטעמו את טעם הכלא וטעמו המתוק של המושב בפרלמנט המצרי". 
בעיתונים ובאתרי האינטרנט המצריים הוצמדו זו לזו תמונותיהם של אל-עריאן ואל-כתתאני, אז והיום. הם תועדו באזיקים ובבגדי אסיר בתקופת מובארק - ובחליפות ועניבות בפרלמנט המצרי. לצדם הוצבו תמונותיו של אחמד פתחי סרור, מי שהיה יו"ר הפרלמנט המצרי בתקופת מובארק - גם כן זו לצד זו, אך אלו סיפרו את הסיפור ההפוך: בתקופת מובארק הוא לבש את החליפה מתוקף תפקידו, ובימים אלו הוא יושב מאחורי סורג ובריח. למרבה האירוניה, אל-כתתאני הוא שמחליף אותו בתפקיד. 
בדקת דומיה ובתחושה היסטורית, פתחו השבוע 508 הנבחרים את הדיון הראשון של הפרלמנט הנבחר בעידן שאחרי מובארק והחלו לעסוק במצרים ביום שאחרי. טקס ההשבעה הארוך, שהועבר בשידור חי בטלוויזיה המצרית לכל אורכו, כלל רגעים יוצאי דופן - המעידים על המציאות החדשה עמם יצטרכו להתרגל הצופים במשדרים שיועברו מהיכל השלטון המצרי. "אני מבקש רק לעשות הפסקה לשם קיום תפילת הצהריים", אמר אחד מחברי הפרלמנט בטרם החל את השבועה - ועורר את תשואות הנוכחים באולם. האסיר המשוחרר ארגן "הפגנת אל-קעידה" בתחריר בחודש נובמבר 2011 פרסם מכון "ממר"י" לחקר תקשורת המזרח התיכון ביטוי נוסף לשינוי המהותי שעוברת מצרים בעידן שאחרי מובארק: תיעוד הפגנה בהשתתפות מאות בני אדם בכיכר תחריר בקהיר, בה הונפו דגלי ארגון "אל-קעידה" ונשמעו סיסמאות נגד ישראל וארצות הברית. בסרטון, שצולם ב-18 בנובמבר בכיכר ההומה בלב קהיר, מתועד תחילה השייח' תוופיק אל-עפני, אחד הפעילים הקיצוניים המובילים את המהומות בתחריר, אשר שוחרר אף הוא מן הכלא המצרי באירועי המהפכה בחודש פברואר אחרי שריצה 18 שנות מאסר. "השריעה האסלאמית היא המקור היחיד לניהול המדינה", הוא מתועד בריאיון לאחד מכלי התקשורת המצריים במהלך ההפגנות. |
|
תזכורת: "הפגנת אל-קעידה" בכיכר תחריר, נובמבר 2011 "הנביא מוחמד אמר ששובו של האסלאם הוא דבר בלתי נמנע. מדוע העולם פוחד מהאסלאם?", הוא תוהה. "כשהאסלאם שולט, יש צדק, יש רחמים וכל הטוב שבעולם שולט. אז מדוע מפחדים מהאסלאם? אני פונה לעולם ושואל: 'האם אתם גנבים שפוחדים מקטיעת ידיכם? האם אתם שותים אלכוהול ופוחדים שתולקו'"?. אך המראות המדאיגים יותר מגיעים בחלקו השני של הסרטון, והם מתעדים את אחת ההפגנות שנערכות בלב הכיכר. השייח' אל-עפני מתועד על הבמה המרכזית בהפגנה, כשלצדו מונפים דגלי "אל-קעידה" שחורים ומכריז להמונים - שמשיבים לו בקריאות. "אוסמה בן לאדן הוא האדם שביצע את הג'יהאד למען אללה, ואנחנו מתפללים שאללה יאחד אותנו איתו ועם השהידים בגן עדן", הוא מתועד צועק וכשההמונים משיבים לו בקריאות "אללה אכבר". 
לאחר מכן פונה אל-עפני לארצות הברית ומאיים: "אנחנו אומרים לארצות הברית הכופרת: אללה הוא עדנו, אם את חושבת לבוא למצרים, את תמצאי אנשים שאוהבים למות יותר מאשר את אוהבת את החיים!". ההמונים בשלב זה משיבים לו בקריאות: "אללה אכבר". ואז פונה אל-עפני לישראל: "אנחנו אומרים ליהודים: 'אם אתם חושבים לפגוע במצרים או בעם המצרי המוסלמי, אתם תמצאו אנשים שאוהבים יותר למות מאשר אתם אוהבים לחיות!'". לקריאה זו משיבים ההמונים בקריאות "אללה אכבר" ובסיסמה "ח'ייבר ח'ייבר יא יהוד, צבא מוחמד עוד ישוב" - סיסמה שמקורה בתקופת הפצת האסלאם, בקרב בו השמיד צבא מוחמד את העיר ח'ייבר בה חיו יהודים. הקרב הזה מהווה מקור השראה בעבור פעילי אסלאם קיצוניים בהתבטאויותיהם ואיומיהם נגד ישראל, והסיסמה הזו הייתה רווחת גם בקרב פעילי האינתיפאדה הראשונה. בסיום הסרטון צועק אל-עפני עם המפגינים יחד: "המהפכה היא אסלאמית, לא מזרחית, לא מערבית, לא יהודית ולא אמריקנית". בנוסף הוא צועק: "הו אסלאם, שוב אלינו! הו קוראן, שלוט בנו!". |