בשיאה של עונת התיירות, נותרו השבוע חופי סיני ריקים מתמיד. טראבין, שהיה במשך שנים אזור בילוי פופולרי להמוני ישראלים, היה נטוש לחלוטין. לא רק אזהרות המסע החוזרות ונשנות של המטה ללוחמה בטרור להימנע מהגעה לסיני עשו זאת, אלא גם הפיגועים בגבול מצרים והמהפכה והדחת מובארק - שגרמו גם לתיירים מאירופה להדיר את רגליהם מחופיו הצלולים של ים סוף.
דווקא בשיא השפל ולאור כל ההתפתחויות האחרונות, בעיקר במצרים עצמה, מגלים המארחים בחופי סיני אופטימיות באשר לעתיד לבוא - אך יודעים כי עוד יחלוף זמן עד שתחושת הביטחון תשוב - ועמה גם התיירים.
"אין כאן אף אחד", סיפר מוחמד, בעל מסעדה בחוף טראבין - ומתרפק על העבר, בתקווה שהמצב שהיה יחדש דרכו כקדם. "כולם מפחדים. לפני עשר שנים היו כאן כל כך הרבה ישראלים. אנחנו אוהבים לעבוד איתם, מכיוון שהם אנשים רגילים, בדיוק כמונו".
תנופת הבנייה שנעצרה הותירה שלדי מלונות על החוף
אחמד ויתר מפעילי בתי ההארחה בחופי סיני, רובם בדואים, הם הנפגעים העיקריים מהמצב - אבל לא רק הם. די בנסיעה לאורך הכביש המוביל מטאבה דרומה, לכיוון שארם א-שייח', כדי להבין עד כמה עגום המצב. החופים הזהובים נשארו כפי שהיו, אבל הריק מורגש בכל פינה.
שלדי בניינים של בתי מלון שבנייתם נעצרה מכערים רצועות חוף ארוכות, פשוט מכיוון שאין מי שיגיע לנפוש בהם. בניסיון כמעט נואש, מנסים המארחים הבדואים לשכנע כי בניגוד לנעשה בצפון סיני - חלקו הדרומי של חצי האי המצרי בטוח וממתינים בכיליון עיניים לתיירים שישובו אליו.
הבדויים שמפעילים את אתרי הנופש, הם הנפגעים העיקריים מהמצב. את המלונות שהתחילו לבנות לפני כמה שנים השאירו בלתי גמורים, פשוט אין מי שיאכלס אותם. המפעילים מנסים לשכנע שיש הבדל מהותי בין האיום כאן באזור החופים, לבין זה שבצפון סיני - הקרוב לרצועת עזה.
"אנחנו רחוקים מאוד מצפון סיני, מחמאס ומרפיח. זה בערך 350 קילומטרים מכאן", הסביר אחמד. "יש גם הבדל גדול במנטליות של הבדואים בצפון סיני לבין אלה שכאן, שרוצים שישראלים יגיעו ורוצים לעשות איתם עסקים טובים", הוא הסביר.
"הבעיות הן בין הממשלות ולא בין העמים"
ואכן, לא מדובר כאן בפוליטיקה, בביטחון או בדת. בראש סדר העדיפויות ניצבים העסקים - שפשוט שרויים בקיפאון. מבחינת אחמד, אלו הממשלות שמלבות את האש ואת הפחד ופוגעות בתושבים הבדואים שצמאים לתיירות של פעם, ובישראלים שמפחדים לבוא לבלות בסיני.
"הבעיות הן בין הממשלות ולא בין העמים. נדע מה יהיה כאן בעתיד בעוד כמה חודשים, אחרי הבחירות ולאחר שתקום במצרים ממשלה חדשה", אמר אחמד. "אנחנו צריכים מערכת שלטונית חדשה למצרים. אם כזו אכן תיווצר, החופים שלנו יהיו מלאים לא רק בישראלים - אלא גם במבקרים רבים מאירופה".
הממשלה הזמנית במצרים בוחנת אפשרות לשלוח כוחות ביטחון גדולים לחצי האי ולהגביר את המאמצים לסיכול הטרור. גם בקהיר מבינים שהמצב בסיני הפך בלתי אפשרי, וככל שעובר הזמן - מתקבעות תמונות העזובה והשממון כמציאות בלתי הפיכה.