פיגועי הטרור ששינו את העולם | צילום:
חדשות2
לפחות 35 אלף אנשים ברחבי העולם הורשעו בפשעים הקשורים לטרור, בעשור שחלף מאז אירועי 11 בספטמבר 2001. חלקם פוצצו אוטובוסים או שגרירויות ומלונות, חלקם יושבים בבית הסוהר בגלל שנופפו בשלט הלא נכון, או הביעו דעה פוליטית בבלוגים.
סוכנות הידיעות AP אספה במהלך העשור האחרון פעולות ממשל ברחבי העולם שנעשו תחת החוקים שנחקקו והוחמרו בגלל איום הטרור הבינלאומי מאז אסון התאומים. לפני פיגועי הטרור האדירים, מאות בודדות של אנשים נעצרו ונאסרו תחת אישומים הקשורים לטרור. אחרי הפיגועים - המספר עלה לאלפים.
120 אלף אנשים נעצרו מאז באישומי טרור. רובם משוחררים: חלקם באופן מיידי, חלקם אחרי שנים. מספר המעצרים העצום מראה עד כמה העירנות לטרור גברה בחברה האנושית בעשור האחרון . מצד שני, בכמה עשרות מדינות, אותם חשדות ואישומים מאפשרים למנהיגים פוליטיים להשליך את יריביהם לבידוד.
טורקיה: הכי הרבה מעצרים באישומי טרור
בארצות הברית לבדה, נעצרו בעשור הנוכחי 2,568 אנשים באישומי טרור, פי שמונה יותר ביחס לעשור הקודם. שתי מדינות שמובילות את כמות המעצרים באישומי טרור הן סין וטורקיה, בה נעצרו 12,897 אנשים תחת אישומי הטרור (שליש מהמספר בעולם כולו). המספרים מסין מראים באיזו קלות אפשר להגדיר בחוק את פשעי הטרור. שם, לעיתים מילה לא נכונה במקום הלא נכון, מוגדרת כפעולת טרור.
אחת מהטרוריסטיות שנעצרה בטורקיה בשנה שעברה, נאצ'יבה טוקובה, אם טורקית לשניים שחיה בכפר קטן בדרום מזרח המדינה, החזיקה שלט בידה בו נכתב "רוצים הנהגה חופשית וזהות חופשית, נתנגד וננקום עד הסוף". טוקובה בעצמה אינה יודעת קרוא וכתוב והיא כלל לא ידעה מה כתוב בשלט שהחזיקה. למרות זאת, הואשמה כפעילת טרור והושלכה לכלא ל-7 שנים.
בן לאדן. ארכיון | צילום:
רויטרס
על פי המחקר של כתבי ועורכי סוכנות הידיעות, בסופו של דבר החוקים לא בהכרח מועילים בבלימת הטרור. בפקיסטן עוצרים בכל חודש יותר ויותר אנשים באישומי טרור אך הפעילות, במקביל, רק עולה. מצד שני, בספרד שערכה מבצעי בלימת ארגוני טרור, ארגון הבדלנים הבסקי "אטא" לא ביצע פעולת טרור כבר שנתיים.
"מנצלים את החוקים כתירוץ לכיסוי חיסולים פוליטיים או ביטול של זכויות אזרחים"
"יש הכרה כלל עולמית בכך שהטרור מהווה איום חמור לחברה ושצריך להילחם בו מהשורש", אמר ג'ון בלינג'ר, יועץ לאו"ם בנושא הלחימה בטרור ומי שהיה בחדר המצב בבית הלבן ב-11 בספטמבר 2001. "אבל יותר ויותר מדינות עם ממשלי יחיד, תיאוקראטיות וממשלים אחרים לא דמוקרטים, מנצלים את החוקים למלחמה בטרור כתירוץ לכיסוי חיסולים פוליטיים או ביטול של זכויות אזרחים".
מיד לאחר הפיגועים, הבית הלבן ומטה האו"ם פתחו יחד ביוזמת המלחמה בטרור וכך נולד המושג: "הלחימה הגלובלית בטרור". מיליוני דולרים הועברו לממשלים ברחבי העולם כדי להילחם בטרור. הכסף הזה, לפעמים, הגיע לידיים שמפעילות טרור בעצמן. כך קיימים היום חוקים מיוחדים ללחימה בטרור מלוקסמבורג עד טונגה, דרך סין, רוסיה וארצות הברית.
בריכוז הנתונים ופרשנותם על ידי אנשי סוכנות הידיעות הועברה ביקורת נגד סין שמחזיקה מספר לא ידוע של אנשים בהאשמות טרור וכוונת פגיעה בחברה. ביקורת נוספת הופנתה כלפי ארצות הברית, שם מחזיקים חשודים בטרור ללא משפט במחנה הצבאי גוואנטנמו, שנמצא על שטחה של קובה. למרות שכולם פועלים להשגת אותה מטרה, ארגונים בארצות הברית כמו ה-FBI, ה-CIA וארגוני ביטחון נוספים - לא מסכימים בינם מהו בדיוק "הטרור".
גם המזרח התיכון, המקום שהכיר את איום הטרור עוד הרבה לפני הפיגועים בשטחה של ארצות הברית, יש חוקים רבים שהועברו בשם הלחימה בטרור. לעתים הם בולמים מפגעים עם כוונה קטלנית, לעתים הם בולמים פעילים חברתיים, ארגוני עובדים, בני קהילה דתית מסוימת, כותבי בלוגים ועוד.
בטוניסיה, זין אל עבאדין בין עלי השתמש בחוקי הטרור כדי לנסות לעצור את ההתקוממות העממית נגדו, והביא למעצרם של עשרות בלוגרים ופעילים חברתיים. מעצרים נוספים תחת אישומים דומים נערכו גם בבחריין, בערב הסעודית, בסוריה ובמדינות ערביות נוספות. באופן מפתיע, עורכי המחקר לא הציגו את התייחסות לנעשה בישראל.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
