את החודשים האחרונים מבלה יו"ר הראשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), במאמצים דיפלומטים ברחבי העולם. בשיחותיו הוא מדלג ממדינה למדינה, בניסיון להביא לתמיכתן של מדינות העולם בצעד ההיסטורי של הקמת מדינה פלסטינית. החודש כידוע, עתידה הרשות להכריז על עצמאותה כמדינה ריבונית ולפנות לעצרת הכללית של האו"ם במטרה לקבל הכרה במדינה החדשה שצומחת במזרח התיכון. מה שהתחיל כקמפיין הסברתי ברשות הפלסטינית והופץ ברחבי העולם עשוי להסתיים בהכרתן של האומות המאוחדות כ"פלסטין" כמדינה עצמאית.
הבקשה להכרה באו"ם לא הוגשה כבר?
"פלסטין המדינה ה-149", כך נקרא הקמפיין בו פצחה הראשות הפלסטינית ביום ה' האחרון (ה-8.9) שעתיד להגיע לשיאו עם פנייתה לעצרת הכללית של האו"ם בבקשה להכיר ברשות הפלסטינית בשטחי הגדה המערבית ועזה, כמדינה ריבונית שבירתה מזרח ירושלים. עם השקת הקמפיין הפלסטיני, שלחה הרשות מכתב רשמי למזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, שהועבר לו באמצעות נציג האומות המאוחדות ברמאללה לפיו מתבקש קי-מון לעשות מאמצים למען "תמיכה מוסרית בזכותו של העם הפלסטיני למדינה". עם זאת, בפועל הנושא טרם הועלה לפורום מטעם האו"ם. למעשה, נשיאה של ארצות-הברית, ברק אובמה, כבר הודיע מצידו כי למרות תמיכתו בהקמתה של מדינה פלסטינית בגבולות 67', אין בכוונתו לתמוך בהכרזה חד-צדדית ולכן אפשרות הפנייה לעצרת הביטחון של האו"ם ירדה מן הפרק. עם פתיחתו של מושב העצרת הכללית, ב-21 בספטמבר, עתידה הרשות הפלסטינית לפנות לגוף זה, בו מיוצגים כלל המדינות החברות באו"ם. גוף בינלאומי זה עשוי לקדם את הרשות הפלסטינית למעמד של מדינה משגיחה בשורותיו, בדומה למעמדה של מדינת הוותיקן, אך לא כחברה מלאה באירגון. חשוב לציין שכבר עכשיו מיוצגת הראשות הפלסטינית באו"ם כמשגיחה. החלטת העצרת הכללית, אם תכריז על הרשות כמדינה משגיחה, תשנה את הגדרת הגוף הפלסטיני בלבד, מרשות למדינה.
יש להדגיש כי אחת ממטרות הקמפיין שמנהיגה הרשות הוא הרגעת הזירה הבינלאומית מפני סכנות פוטנציאליות הטמונות במהלך ההכרזה הפלסטינית. כחלק מאותו קמפיין השמיעה הרשות ג'ינגלים בעברית שקראו לאזרחי ישראל לתמוך בשתי מדינות. בג'ינגל שהושמע ב"קול פלסטין", תחנת הרדיו הממלכתית שהושקה החודש, פנו לאזרחי ישראל "הבחירה היא שלכם", נאמר בקמפיין, "בחירת השלום, למען עתיד זוהר לכם ולנו, או בחירת המשך המאבק, שיוביל לתוצאות טראגיות. האם תתנו לילדיכם לשהות בטנקים כל חייהם? סבלתם, וגם אנחנו. בידיכם לסיים את הסבל של כולם".
האם סביר שהרשות הפלסטינית תתקבל כחברה באו"ם? והאם הגדרתה כמדינה מותנת בכלל בהסכמת האירגון?
סרטון מתוך הקמפיין הפלסטיני לצירוף "המדינה העתידית" כמדינה ה-149 באו"ם:
התשובה לשאלות אלה היא - לא ממש. ד"ר עמיחי כהן, מרצה למשפט בינלאומי בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו ועמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר כי "אין זה סביר שהמדינה הפלסטינית תתקבל כחברה מלאה באו"ם, שכן קבלה כזו דורשת אישור מועצת הביטחון וארצות הברית כבר הודיעה שתטיל וטו על החלטה זו. מצד שני - עצם הקבלה כחברה באו"ם אינו תנאי לקיומה של מדינה".
הגדרתה הקלאסית לקיומה של מדינה נקבעת באמנת מונטבידאו משנת 1933 לפיה המדינה אינה תלויה בהגדרות חיצוניות. "השאלה האם קיימת כאן מדינה היא שאלה שאלה אובייקטיבית. האם הגוף הפוליטי מקיים את התנאים העובדתיים של: שטח, אוכלוסיה, ממשלה אפקטיבית ועצמאות בקיום יחסי חוץ", מסביר ד"ר כהן, "אולם, ביחס לסוגיות אלו מצבה של המדינה הפלסטינית שנוי במחלוקת, או בעייתי ביותר, שכן הם חתומים על הסכמי אוסלו המגבילים את ריבונותם, וגם אין להם שליטה אפקטיבית בכל שטחי המדינה. על פי ניתוח ה"מסורתי" של המשפט הבינלאומי, לשאלת ההחלטה באו"ם אין משמעות רבה. ההכרזה על מדינה ללא עמידה בתנאים העובדתיים אינה יכולה לעמוד, בין אם תהיה לה תמיכה באו"ם ובין אם לאו".
ובכל זאת, מתברר כי המשפט הבינלאומי אינו פועל בהתאם להגדרה ה"יבשה" משנת 33'. "מהתבוננות בארועים בפועל בעולם בשנים האחרונות מסתבר שיש משמעות להכרה הבינלאומית במקרה שקיומה של המדינה נתון בספק, כמו במקרה של המדינה הפלסטינית", טוען ד"ר כהן, "הכרה בין לאומית במדינה פלסטינית עשויה להתגבר על החסרונות העובדתיים. עם זאת, צריכה להיות הכרה חד משמעית וכוללת.
סביר כי גם אם תתקבל ברוב עצום ללא התנגדות, ההחלטה תהיה קצת פחות חד משמעית מהדרוש ותכלול סייגים לגבי גבולות המדינה ונושאים אחרים - מה שיתיר לישראל לטעון בעצם אין כאן מדינה בפועל. עם זאת, ככל שהזמן יעבור, ולא יהיה מו"מ רציני, מדינות העולם יקבלו את המדינה הפלסטינית כעובדה קיימת, ומרחב התמרון של ישראל בנושא זה ילך ויקטן".
האם המדינה הפלסטינית מוכנה לתפקד כמדינה עצמית?
הגדרתה של מדינה, כפי שאנו מכירה אותה כוללת צבא עצמאי וגבולות ברורים, הגדרה בעייתית ליישום בהקשר הפלסטיני, שהרי סביר שגם קבלה של אירגון האומות המאוחדות, אם יינתן, יהיה כרוך במגבלות שונות. אולם, פרופ' יובל שני, ראש הקתדרה למשפט בינלאומי בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים , מדגיש כי תנאים אלה דווקא אינם מחייבים כתנאי מקדים לקיומה של מדינה, אלא מגבילים את מרחב הפעולה של המדינה בלבד. "מדינה חדשה יכולה להתקיים עם או בלי צבא ועם או בלי שטח מוגדר. גם שוויץ הייתה במשך עשרות שנים מדינה שלא חברה באו"ם", אומר פרופ' שני ומסביר כי בהנחה שתתקבל הבקשה הפלסטינית "נראה כי בזירה הבינלאומית הפלסטינים יתפקדו כמדינה, בשטח - הלכה למעשה - התפקוד שלהם יהיה מוגבל יותר מזו של מדינה רגילה".
למרות טענותיו של אבו-מאזן למוכנותה של הרשות להקמת מדינה, הכרזת העצמאות הצפויה ב-21 בספטמבר אינה אלא תחילתו של תהליך ארוך. "השאלה האמיתית אינה הקבלה או אי הקבלה לאו"ם", טוען ד"ר עמיחי כהן, "בכל מקרה סביר כי בשלב הראשון המדינה ממילא לא תהיה מדינה עצמאית לחלוטין במלוא מובן המילה, ולו בגלל שהיא תלויה בישראל בנושאים כמו אספקת חשמל, מים וכו'".
בנוסף לקשיים אלה, הקמפיין להכרזה חד צדדית של מדינה פלסטינית עדיין לא זוכה להסכמה אחידה ברשות. המהלך, המונהג על-ידי הרשות הפלסטינית בגדה, אינה זוכה לתמיכתו של החמאס ברצועת עזה. לפי דוח מרכז המידע למודיעין ולטרור, דובר החמאס אבו זהרי הצהיר כי "חמאס, ברצועה ומחוצה לה, אינה שותפה לפעילויות הקשורות לקמפיין מכיוון שלא הייתה הסכמה לאומית על המהלך, משום שהמהלך לא יועיל לעם הפלסטיני". עוד נקבע ממרכז המידע בראשותו שלא אל"מ (מיל') ראובן ארליך, כי "גם מתאם הקמפיין ברצועה הודיע כי חמאס אסרה על כל מהלך ציבורי במסגרת הקמפיין ברצועה ובמסגרת זאת נאסר על קיום על פעולות במסגרת העיר עזה", עם זאת, להערכת המרכז חמאס לא יפעל כדי למנוע באופן מוחלט את קיום האירועים. ארגונים אחרים, כמו הג'יהאד האסלאמי למשל, עשויים להערכתו לפעול בנסיון לפעולות אלימות.
מה עומד להשתנות פה?
לפי הערכות, סביר כי השינוי בהגדרתה של הרשות הפלסטינית, אם יתרחש, אינו עומד להיות דרמטי עבור ישראל, לפחות לא בשלב הראשון. עם זאת, בהנחה שלא ימצא הסכם המקובל על הצד הישראלי והצד הפלסטיני כאחד בתקופה הקרובה, המהלך עשוי להביא להרחבת פגיעותה המשפטית של ישראל בטווח הארוך . "הכרה בינלאומית במדינה פלסטינית תאיץ את מגמת 'בינאום' הסכסוך", אומר פרופ' שני, "היא תאפשר לפלסטינים לפנות בקלות רבה יותר למספר גופים בינלאומיים, למשל – בית הדין הפלילי הבינלאומי – על מנת שיבקר את פעולות ישראל בשטחים. ככל שההכרה במדינה תכלול מימד טריטוריאלי (הכרה בגבולות 67), הדבר יקשה על ישראל להצדיק את נוכחותה בשטחים ".
עם זאת, שני מוסיף כי בפועל המצב לא ישתנה משמעותית: "עצם ההכרה במדינה פלסטינית לא משנה בצורה מהותית את מעמדם המשפטי של השטחים – הקהילה הבינלאומית רואה בהם שטחים כבושים, ולמעשה, זו גם העמדה שבתי המשפט בישראל אימצו (מבלי להכריע בשאלת הריבונות על השטח). ככל שהצדדים ימשיכו לפעול לפי הסכמי אוסלו – כפי שהותאמו מעת לעת למציאות המשתנה – לא צפוי בטווח הקצר שינוי בשטח".
"גם אם נניח שתהיה מדינה פלסטינית", מוסיף ד"ר כהן לדברי פרופ' שני, "השאלה החשובה היא שאלת הגבולות. גם היום, ישראל לא מתערבת במה שקורה בעזה, וגם לא מתערבת במיוחד במה שקרה בשטחי A ברשות הפלסטינית. אולם - אם מדובר במדינה פלסטינית שתוכר בגבולות 67' המצב ישתנה". לפי ד"ר כהן, ההצדקה היחידה להחזקת כוח של מדינה בשטחה של מדינה אחרת היא אם זה נדרש להגנה עצמית. "המשמעות היא שכל נוכחות ישראלית בתחומי המדינה הפלסטינית תצטרך להיות מוצדקת כ"הגנה עצמית". נצטרך להסביר איך בדיוק המדינה הפלסטינית מאיימת על מדינת ישראל, ואיך ההתנחלויות למשל, תורמות להגנה על מדינת ישראל מפני איום זה. מדינה זכאית להתלונן על הפרות של המשפט הבינלאומי לבית הדין הפלילי הבינלאומי כנגד ישראלים שביצעו את ההפרות. למעשה הפלסטינים כבר הגישו תלונה כזו עוד לפני שנה, אלא שבית הדין לא התעסק בזה, בין השאר כי הם אינם מדינה".
פרופ' עוזי רבי ראש החוג למזרח התיכון וראש מרכז דיין ללימודי מזרח תיכון באוניברסיטת תל-אביב, מציג מצידו כמה תסריטים שונים בתכלית. הוא טוען כי ישנן סכנות אפשריות אך גם אפשרות למינוף המהלך הפלסטיני כצעד חיובי אל עבר הסכמה בין הצדדים. "ההכרזה עלולה לסכן את שיתוף הפעולה הכלכלי והביטחוני בין ישראל והרשות הפלסטינית שזכה להצלחה רבה. שיתוף פעולה זה מהווה אינטרס מהותי עבור שני הצדדים ואף עזר לישראל להתגונן בפני חוליות טרור", קובע פרופ' רבי ומוסיף כי "הפעולה החד צדדית עלולה לפגוע בתהליך בניית המדינה שהחל סלאם פיאד, ראש ממשלת הרשות הפלסטינית".
תסריט אחר שמציג פרופ' רבי הוא הסכנה לכאוס שהתפתח כתוצאה מהמהלך. "אם לשפוט על-פי הפייסבוק, הבלוגים והרשתות חברתיות, ועל רקע המהפכות בעולם הערבי, התסריט הקשה ביותר שעלול לקרות הוא שהמצב וחלק מההבנות יצאו מכלל משליטה, דבר שיביא להופעתו של 'אביב פלסטיני'".
אך בין התחזיות השחורות משאיר פרופ' רבי גם אור בקצה המנהרה. "התסריט הטוב ביותר אומר שההחלטה אולי אפילו תעשה טוב לסכסוך. החלטה שכזו תקבע מעין קו שרירותי של גבולות 67'. אבו מאזן עשוי לקבל את הגבול הנתון כנקודת פתיחה למשא ומתן וכך גם ממשלת ישראל".
זה טוב ליהודים? (או: למה ישראל מתנגדת נחרצות למהלך?)
ממשלת ישראל הביעה את התנגדותה המוחלטת למהלך הפלסטיני בטענה שמהלך חד צדדי יפגע בסיכוי למשא ומתן עתידי. משרד החוץ של ישראל פועל בכל המרץ במטרה להשפיע על המדינות שטרם הצהירו על הכרעתם בנושא. הבסיס המשפטי לטענה הישראלית הוא הסכמי אוסלו. "בהסכמים התחייב אש"ף שלא להקים מדינה בצורה חד צדדית", מסביר ד"ר עמיחי כהן, "מצד שני - הסכמי אוסלו הופרו כבר כל כך הרבה פעמים שיש שאלה האם ההסכמים אלה עדיין תקפים".
החשש העיקרי של ממשלת ישראל הוא הכרה בינלאומית כוללת בגבולות 67', העלולה להעמיד את ישראל בפני מצב מורכב ביותר, שכן היא אוחזת לכאורה בשטחי אותה מדינה פלסטינית פוטנציאלית. בנוסף, מסביר פרופ' רבי כי "הכרזת עצמאות מקדמת את הפלסטינים אל עבר עמדה נוחה יותר לתקוף את ישראל בעתיד". עם זאת, הוא טוען כי "ירי טילים מצד הג'יאהד האיסלאמי, יעיד כי שהשלטון הפלסטיני לא מצליח להשליט את סמכותו. במצב כזה תהייה לישראל סיבה מנומקת לתקוף".
"למדינה פלסטינית קיימת הזכות מפני פלישה כוחות זרים ללא הצדקה", מוסיף ד"ר כהן, "אך עם זאת, קיימת גם הזכות להגנה עצמית כנגד מדינה. למדינה יש כמובן גם חובות. כל התקפה מצד שטח שבשליטת המדינה הפלסטינית תצדיק שימוש בכוח נגדי מצד ישראל, ואף מטילה אחריות על הפלסטינים. הרי, הכרזת מדינה משמעה גם קבלה של "כללי המשחק" בתחום השימוש בכוח ויישוב הסכסוך בדרכי שלום".
עושים היסטוריה?
אם תתקבל הבקשה הפלסטינית באו"ם ותעלה להצבעה באסיפה הכללית תערך בו הכרזת העצמאות הראשונה במזרח התיכון מזה עשרות שנים. "הפלסטינים בטוח ירצו להציג זאת כמאורע היסטורי ויתאספו סביב ה'טרנזיסטורים'", אומר פרופ' רבי בחיוך, "ישראל לעומת זאת, תנסה למזער את ההד בעקבות ההצבעה".
האסיפה הכללית של האו"ם תקבל, ככל הנראה, את המדינה הפלסטינית העתידית כמדינה משגיחה בשורותיה. עם זאת, אין אנו יודעים בדיוק כיצד תכריע לגבי מעמדה החוקי של המדינה, גבולותיה ומגבלותיה. אם אכן תתקיים הכרזת עצמאות פלסטינית, בעלת אופי כזה או אחר שייקבע על-ידי הגדרת האו"ם, "ניתן יהיה לנתב את הצעד הפלסטיני לצורך התקדמות חיובית בדרך להסכם, ותהייה גם אפשרות להוביל את המהלך למצב קשה ומסובך", מסביר פרופ' רבי. "המשמעות תהייה שארגון בן-לאומי זה הוא שיקבע באופן פורמאלי את דמותו הסופית של הפיתרון. שני הצדדים יצטרכו לבחור כיצד למנף את ההחלטה, אם תתקבל", הוא מסביר, "הם יוכלו להשתמש במהלך כגורם שיחריף את הסכסוך - להגדרת סיכונים, או ככזה שיביא לסיומו – ליצירת סיכויים. את הבחירה בין סיכויים לסיכונים יצטרכו לעשות הנציגים הישראלים והפלסטינים כאחד. בכל מקרה, אם תתקבל החלטה על מדינה פלסטינית בהחלט יתרחש כאן משהו היסטורי שיצור מציאות חדשה".