>>הרגעים הגדולים של 2011 - הפרוייקט המלא
לשנייה חשבנו שהוא עוד יצליח להתחמק. אצל כל אחד עברה בראש המחשבה המבעיתה שבסוף, איכשהו, קצב לא ייכנס לכלא. הוא ירצה את עונש המאסר בביתו (מאמלל את גילה לשבע שנים נוספות) או איזו הנפצה מגוחכת אחרת שהוא המציא באין ספור ניסיונותיו לחמוק מגזר הדין. אחרי הכל, אם הוא היה אדם שמקבל "לא" כתשובה, לא היו נאנסות ארבע נשים (לפחות).
אבל בסוף זה קרה. ברגע אחד מצמרר נסגרו דלתות הברזל של כלא מעשיהו בפני המצלמות, והנשיא שהפך לאנס סיים כאסיר. ועכשיו כשהוא כבר מתאקלם בתאו, מסרב ללבוש מדים ומסנג'ר את בניזרי לרכוש עבורו נשנושים בקנטינה, אפשר לנשום לרווחה ולהכריז על הרגע הזה כעל אחד הגדולים. השנה ובכלל.
מה שהופך אותו לכל כך גדול זה לא העובדה שנשיא מדינה נכנס לכלא, אלא שנעשה צדק. ומעבר לחד פעמיותו (נקווה) של הרגע הזה, הוא גם נותן (סליחה על הדרמטיות) תקווה. תקווה שהצדק הזה יעשה גם בעתיד, ושגם בעתיד כולם יהיו שווים בפניו. אפילו נשיאים.
