המוניטין של פופקורן כחטיף בריא מתחזק, אחרי שחוקרים מאוניברסיטת סקרנטון שבארצות הברית דיווחו על ממצאים לפיהם בפופקורן יש יותר נוגדי חמצון מסוג "פוליפנול" מאשר בכל ירק או פרי. אתר האינטרנט Science Daily מפרסם כי הממצאים הוצגו בכנס ה-243 של האגודה האמריקנית לכימיקלים (ACS) שנערך בסן דייגו.
לדברי ד"ר ג'ו וינסון, אחד מהחוקרים, הסיבה לריכוז הגבוה של נוגדי החמצון בפופקורן מקורה בכמות המים המועטה שיש בחטיף הפופולארי. בירקות ופירות יש כ-90% מים, שמדלל את ריכוז נוגדי החמצון מסוג פוליפנול. בפופקורן לעומת זאת, יש רק 4% מים, לכן הריכוז הגבוה של החומרים המועילים נשמר.
בשורה מעט פחות משמחת היא שהחלק הבריא ביותר בפופקורן הוא דווקא החלק הפנימי הקשה, המכיל הכי הרבה סיבים תזונתיים ונוגדי חמצון, ולא החלק החיצוני והאוורירי יותר. "צריך לתת יותר כבוד לחלק הזה", אמר וינסון, "הוא ממש מכרה זהב תזונתי".
לפי ממצאי המחקר, מנה אחת של פופקורן מכילה 70% מהצריכה היומית המומלצת של סיבים תזונתיים. עם זאת, החוקרים מדגישים כי היתרון התזונתי של הפופקורן בא לידי ביטוי רק בגרסה הביתית באמצעות מכשיר המבוסס על אוויר חם. בסיר ביתי עם שמן, כמות השומן מוכפלת, בפופקורן למיקרוגל כמות שומן הגדולה פי ארבעה והפופקורן עם תחליפי החמאה הנמכר בבתי הקולנוע הוא "סיוט תזונתי של ממש", לדברי וינסון.
אז איך בכל זאת מכינים בבית?
מי שאין לו בבית מכונת פופקורן הפועלת על חום, יכול לנסות את הטריק הבא:
מה צריך:
שקית נייר חומה (אפשר להשיג בכל סופר)
1/2 כוס גרגרי תירס יבשים
אופן ההכנה:
1. מניחים את גרגרי התירס בשקית. סוגרים את השקית על ידי קיפול החלק העליון מספר פעמים (לא לשדך בסיכות מאחר והשקית הולכת להכנס למיקרוגל).
2. מעמידים את השקית בתוך המיקרוגל ומפעילים אותו ל-2.5-3 דקות. זמן ההכנה משנה ממכשיר למכשיר - הדרך הכי טובה לדעת מתי הפופקורן מוכן היא כאשר קולות הפצפוץ מפסיקים.
הפופקורן שמתקבל לא מתובל. כדי לשדרג את הטעם אפשר:
*להוסיף כפית שמן ומלח או תבלינים לפי הטעם (בלי השמן המלח לא יידבק לפופקורן) ולהפעיל כרגיל.
*או לחלופין, אפשר להוסיף לפופקורן המוכן והייבש חמאה מומסת (שמצד שני, תוסיף שומן מיותר).
התוצאה שתתקבל עדיפה בהרבה על פופקורן למיקרו המגיע בשקית (שלא לדבר על זה של בתי הקולנוע) - גם מבחינת העלות הכמעט אפסית של המנה, וגם מבחינה בריאותית.