אחרי פרופ' אהרון צ'חנובר ופרופ' אברהם הרשקו ב-2004, ופרופ' עדה יונת ב-2009, עוד כימאי ישראלי קוטף את הפרס היוקרתי בתבל: ועדת פרס נובל לכימיה קבעה כי המהנדס הישראלי פרופ' דן שכטמן הוא הזוכה בפרס היוקרתי בעקבות מחקרו בנושא מבנה החומר, שהביא להגדרתו של מצב צבירה חדש של גבישים קוואזי-מחזוריים. את מסיבת העיתונאים בהשתתפות פרופ' שכטמן העברנו בשידור חי כאן בחדשות 2 באינטרנט.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
זמן קצר אחרי ההודעה על הזכייה החלה מסיבת העיתונאים בטכניון בהשתתפות חתן פרס הנובל החדש, שנפתחה בברכות של נשיא המדינה שמעון פרס. "איזו מתנה נהדרת הענקת למדע ולמדינת ישראל", אמר פרס בשיחת טלפון לפרופ' שכטמן, שהודה לו ואיחל לו כל כל טוב.
"על דברי הנשיא אני רוצה להוסיף שהחגיגה היא לא רק למדינת ישראל אלא לעולם כולו. יש היום אלפי מדענים שחוקרים את הנושא שבדקתי, ואני בטוח שכולם גאים היום", אמר פרופ' שכטמן במסיבת העיתונאים. נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, ציין כי הזכייה של שכטמן כלל לא הפתיע אותם. "התכוננו לזה", אמר בחיוך. "אפילו הכנו עניבות עם הדפס של הגבישים".
"אני מרגיש שאני חוד חנית במדע"
בהמשך דבריו הוא בחר להודות לכל האנשים שסייעו לו במחקר, לטכניון, לאשתו פרופ' ציפי שכטמן ולנכדו הצעיר מבין תשעה שישב באולם. "אני מודה לטכניון, שבשנה הבאה ימלאו 50 שנה לקשר שלי איתו, וכמובן למשפחתי, לציפי ולנכדי יאיר שיושב כאן", אמר והוסיף "אני חושב שזהו יום גדול למדע".
"קיבלתי טלפון משוודיה שבו בישרו לי על הזכייה, ואחרי זה הייתה מסיבת העיתונאים שלפניה ביקשו ממני לא להודיע לאף אחד וכך עשיתי, חוץ מלאשתי ציפי, שסיפרתי לה בשקט", התוודה שכטמן בהמשך דבריו והוסיף "יש לי שלוש בנות, שתיים מהן בארצות הברית וכולן עוסקות בפסיכולוגיה. עוד לא הודעתי להן כי בכל פעם שאני מנסה להתקשר מתקשרים אלי".
את תחושתו לאחר הזכייה תיאר שכטמן במילים: "הרגשה מצוינת", ואמר "אני מרגיש שאני חוד חנית במדע שבו עוסקים אלפי אנשים ברחבי העולם ואני מייצג אותם. לא מחלקים את הנובל לכולם, אבל מחלקים אותו לשטח, ויש הרבה מאוד אנשים שתרמו הרבה מאוד כדי להביא את המדע לנקודה הזו".
בני משפחתו של המדען קיבלו את הבשורה בהתרגשות רבה. אשתו של שכטמן, אמרה לעיתונאים: "ידענו שזה מגיע לו - וזה אכן הגיע". בשיחה עם חדשות 2 באינטרנט זמן קצר לאחר ההכרזה אמר בנו יואב, "אני מאד גאה באבא שלי. מאז ההודעה יש אנדרלמוסיה במשפחה, ואנחנו מנסים לעכל את זה".
שכטמן בן ה-70 הוא מהנדס חומרים בהכשרתו ומלמד בפקולטה להנדסת חומרים בטכניון ובאוניברסיטת איובה בארה"ב. במהלך הקריירה זכה שכטמן בפרסים רבים כגון פרס ישראל, פרס וולף, פרס אמת ופרס אמינוף של האקדמיה השוודית המלכותית למדעים. כיום הוא משמש חבר באקדמיה הישראלית למדעים ובאקדמיה להנדסה בארצות הברית.
הגילוי המהפכני: צורה חדשה של גבישים
במסגרת המחקר שעליו הוא זכה בפרס היוקרתי, גילה הכימאי הישראלי צורה חדשה של גבישים שלא הייתה מוכרת למדע. עד התגלית הראשונה שלו בשנת 1982, היה המדע משוכנע שכל הגבישים הם מחזוריים. משמעות הדבר היא שגביש מורכב מאותו מצולע שחוזר על עצמו שוב ושוב. לפי ההנחה הזו, גביש שמורכב ממחומשים אינו אפשרי, משום שזהו מצולע שלא ניתן ליצור באמצעותו צורה סגורה. לדוגמא, ממשושים או משולשים אפשר ליצור צורה תלת ממדית של כדור, אך לא באמצעות מחומשים.
אולם, תגליתו של שכטמן הייתה של גביש המכיל מצולע מחומש. כלומר, הוא גילה גביש שרק מחזורי בחלקו ובכך למעשה הפריך אקסיומה מדעית שנחשבה לאמת מאז 1912. התגלית של שכטמן שקולה לכך שבוטנאי היה מגלה עץ שנותן פירות ממתכת.
הגילוי נערך במעבדות NBS במרילנד, ארצות הברית, לשם הוזמן פרופסור שכטמן בשנת 1982. באותם ימים הוא עסק בייצור חומרים מתכתיים על ידי התמצקות מהירה. מה שראה במיקרוסקופ האלקטרונים החודר באותו יום היה התפרצות קרינה שהצביעה על כך שהגביש הנבדק הינו גביש בעל סימטריה סיבובית של חמש - סימטריה שנחשבה בלתי אפשרית בגבישים מחזוריים.
בנוסף לפרס היוקרתי, יזכה שכטמן גם בעשרה מיליון קרונות שוודיות - שהן כמיליון דולרים וחצי. זהו לא הפרס הראשון ששכטמן זוכה בו בעקבות מחקריו. בעבר זכה הכימאי בפרס ישראל בשנת 1998, ועוד קודם לכן זכה בפרס מטעם מכון ויצמן שברחובות.
זכייתו של שכטמן בפרס הנובל מגיעה שנתיים בלבד לאחר שהפרופסור עדה יונת זכתה בפרס בשנת 2009. בשנת 2004 זכו בפרס במשותף המדענים אהרון צ'חנובר ואברהם הרשקו, בעקבות גילוי תהליכים המחזוריים בתא שמאפשרים פירוק חלבונים. פרופ' שכטמן הוא הישראלי העשירי במספר הזוכה בפרס נובל.
בהכנת הידיעה השתתפו אבנר מירב ועזרי עמרם
עוד בנושא: