שתי לחיצות עכבר. זה המרחק מגלישה בטוחה באינטרנט לכניסה לאחד מהמקומות האפלים ביותר של הרשת - ה"דארקנט" (Darknet), ובתרגום פשוט לעברית: "הרשת האפלה". מה ניתן למצוא באותה רשת? אתרי קניות בהם מוצעים למכירה סמים, כלי נשק, מספרי כרטיסי אשראי גנובים, דרכונים מזוייפים וגם תכנים מיניים קשים כמו פורונוגרפיה של ילדים. אבל מתברר שיש שם גם דברים טובים. אז האם באמת הכל אפשרי בין עמודי ה"דארקנט" - ומה באמת קורה שם?
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
הגישה לרשת האפלה היא באמצעות דפדפנים מיוחדים, שהמפורסם והנפוץ ביותר שבהם נקרא "TOR". הדפדפן הוא חוקי והעמותה ללא רווח שמנהלת ומפתחת אותו, שאף זכתה בפרס על תרומתה לחברה, ממומנת בחלקה על ידי ממשלות - ביניהן ממשלת ארה"ב.
הדפדפן פותח בתחילה כפרויקט של חיל הים האמריקני בשם "The Onion Router", שמטרתו הייתה לייצר מערכת תקשורת מוצפנת שתאפשר העברת מידע מאובטח מכל מקום בעולם. התוכן עובר באופן מוצפן במרחבי הרשת בין הרבה מאוד שרתים, בשיטת ה"בצל" - כל שרת מכיר רק את הכתובת הבאה אחריו ולא נחשף לתוכן עצמו, כך שקשה מאוד להתחקות אחר המקור.
בסיס הפעילות של ארגוני הטרור
הרשת האפלה משמשת במה נוחה להתקשרות של ארגוני טרור כמו דאע"ש - וגם עבור כאלה המבקשים לחבל בפעילותם. "רשויות אכיפת החוק עדיין לומדות את העולם הזה", מספרת קרן אלעזרי, חוקרת סייבר ומרצה בינלאומית. "אבל עבור האקרים שרוצים לפגוע בארגונים כמו דאע"ש - זה מגרש המשחקים הביתי".
אחד האתרים המפורסמים בהם מתנהלת הפעילות ב"דארקנט" הוא אתר הקניות המקוון "Silk Road" - דרך המשי, שרבים הגדירו אותו כ-"e-Bay של מכירת הסמים". המשתמשים באתר הסחר לא מזדהים ומשלמים באמצעות "ביטקוין", מטבע וירטואלי שלא ניתן לעקוב אחר העסקאות בהן נעשה בו שימוש.
אמנם דברים אפלים אכן מתרחשים ב"דארקנט", אך הם עדיין ניתנים למעקב. כך קרה במקרה של רוס אולבריכט, יוצר האתר "Silk Road" שלא דאג לטשטש את עקבותיו - וחזר על מספר דפוסי התנהגות שהובילו בסופו של דבר ללכידתו על ידי ה-FBI. אולבריכט הורשע בהלבנת כספים, פריצה למחשבים, סחר בסמים ואפילו בהפעלת ארגון פשע - ובאוקטובר האחרון נגזר עליו מאסר עולם.
"טכנולוגיות כמו TOR אינן בהכרח אנונימיות", אומרת אלעזרי. "כדי להישאר אנונימי ברשת האינטרנט של 2017, אדם או ארגון צריכים לעבוד קשה ו-TOR הוא רק עוד כלי לשמירה על פרטיות". אלה שרוצים באמת לשמור על אנונימיות מוחלטת נוקטים בצעדים כמו קניית מחשב נפרד לשימוש ברשת, גלישה ממקומות ציבוריים והקפדה על הימנעות מדפוסי התנהגות קבועים ברשת.
"לתפוס על חם" את העבריינים
בניגוד למה שנהוג לחשוב, ב"דארקנט" מתנהלת גם לא מעט פעילות חיובית: עיתונאים רבים מנהלים באמצעותה קשר עם מקורותיהם שנמצאים במדינות או במקומות שבהם מנטרים את הפעילות ברשת כמו טורקיה, סין ועוד. יש גם אתרים רבים שמאפשרים לאנשים שנחשפו לשחיתות או לעוולות מוסריות לספר עליהן - זאת מבלי חשש שיעקבו אחריהם.
ב"דארקנט" ישנה פעילות לא מבוטלת של האקרים שפורצים ומנטרים את הפעילות ברשת האפלה, ויש כאלה שפועלים גם בחסות ממשלות. למשל, ארגון "אנונימוס" שהשתלט ב-2011 על סדרה של אתרים שהפיצו בה חומרים פורנוגרפיים של ילדים. ההאקרים השתלטו על האתר, החליפו את התוכן הפורנוגרפי בסרטונים מתכנית תחקירים אמריקנית והשאירו הודעת אזהרה עם המלצה לעדכון הדפדפן. ברגע שהמשתמשים הקליקו על העדכון, הותקנה גרסה שיוצרה על ידי ההאקרים ושאבה את כתובות ה-IP של הפדופילים, מה שהוביל לאיתורם.
"ממשלה שיש ברשותה את המשאבים ואת היכולת לקבל באופן חוקי פרטים על חשבונות, יכולה להתחקות גם אחר האנשים שפועלים ברשת האפלה", מספרת אלעזרי. הרשויות לא מפרסמות את דרכי הפעולה שלהן, אך מספר לא מועט של אנשים כבר נתפסו בעקבות שימוש לא חוקי ברשת המוצפנת - כך שגם כניסה אליה לא בהכרח אומר שאין מי שמנהל מעקב.