אחד הוויכוחים הציבוריים הסוערים בישראל בשנים האחרונות הסתיים היום (רביעי) עם הסכם ראשון לייצוא גז: מסמך הבנות נחתם היום בירדן, וזו תהיה הפעם הראשונה שישראל מייצאת גז טבעי אל מחוץ לגבולותיה, מהמאגרים הימיים שהתגלו בשנים האחרונות.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
ההסכם שנחתם בין נציגי הממלכה לחברת נובל אנרג'י, הוא בגדר מסמך הבנות לאספקת גז טבעי ממאגר לוויתן לשכנה ממזרח, בעסקת ענק של יותר מ-15 מיליארד דולר. מהצד הישראלי חתם סגן נשיא נובל אנרג'י ומנכ"ל דלק קידוחים יוסי אבו. העסקה נחתמה לתקופה של לא פחות מ-15 שנים.
חתימת מסמך ההבנות תעודד את פיתוח המאגר בעסקת ענק שתהפוך את ישראל לספקית האנרגיה העיקרית של ירדן בעשורים הקרובים. לעסקה היו שותפים הגורמים העסקיים, לצד שר האנרגיה סילבן שלום, ביחד עם ליווי צמוד של מחלקת המדינה של ארה"ב.
שליח מיוחד של שר החוץ האמריקני ג'ון קרי לענייני ביטחון ואנרגיה, וסגן שר החוץ עמוס הוכשטיין נמצאים בירדן ומלווים את הליך החתימה. לאחר החתימה דרוש אישור של שר האנרגיה שלום על מסמך ההבנות לפני חתימת עסקה סופית.
שלום בירך על חתימת המסמך ואמר כי "מדובר במעשה היסטורי שיחזק את הקשרים הכלכליים והמדיניים בין ישראל לירדן. בתקופה שכזו, הופכת מדינת ישראל למעצמת אנרגיה, שתספק את צרכי האנרגיה של שכנותיה ותחזק את מעמדה כגורם מרכזי לאספקת אנרגיה באזור".
הממשלה אישרה לייצא עד 40% מהגז הטבעי בים התיכון
העסקה הזאת משנה באופן מהותי את הקשרים האסטרגיים הכלכליים של ישראל עם ירדן, והופכת את ישראל ליצרנית ויצואנית אנרגיה שיכולה להשתמש בכך גם כדי להשיג יעדים אסטרטגיים.
סוגיית ייצוא הגז מישראל העסיקה רבות את הציבור בשנים האחרונות, ובסופו של דבר הוחלט כי המדינה תוכל לייצא עד 40% מהגז הטבעי שנמצא במאגרים הימיים שלה. ההחלטה לאשר ייצוא ממאגר "לוויתן" הובילה להפגנות סוערות, וגם לעתירה לבית המשפט העליון שדחה את הבקשות לעצור את הייצוא.
לפני 11 חודשים קבע בג"ץ כי לממשלה יש סמכות להתיר ייצוא של גז טבעי בהיקף של עד 40% מכלל המאגר המצוי ללא צורך בחקיקה ראשית בכנסת, כפי שדרשו העותרים. נציג המדינה אמר אז לבית המשפט כי "בקיץ 2015 לא יהיה מספיק גז למשק ממאגר 'תמר'. מאגר 'לוויתן' לא יהיה מוכן בזמן". נציג המדינה הוסיף כי "אם ייגמר הגז בעוד 30 שנה - יש בקפריסין". אחד העותרים נגד הייצוא היה ראובן ריבלין - היום נשיא המדינה, ויו"ר העבודה דאז שלי יחימוביץ'.
מצוקת אנרגיה בירדן בעקבות זרם הפליטים מסוריה
השופטים אישרו את החלטת הממשלה לשמור 60% מעתודות הגז שלה לשימושים פנימיים. ארבעה חודשים קודם לכן אישרה הממשלה את ייצוא הגז, כששלושה שרים בלבד - גלעד ארדן, יעל גרמן ועמיר פרץ, התנגדו להצעה, מול 18 שתמכו בה. במהלך ישיבת הממשלה שנערכה בנושא התברר לשרים כי כמויות הגז שיימכרו לירדן ולרשות הפלסטינית גדולות בהרבה מכפי שחשבו תחילה.
הקונה, ירדן, סובלת ממשבר אנרגיה קשה: ירדן היא מדינה עם מעט מאוד משאבי טבע, ושיעורי הילודה הגבוהים בממלכה מוסיפים כל הזמן עוד צרכנים על המשאבים המוגבלים של המדינה.
מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה ב-2011, נמלטו לצפון ירדן יותר מ-600 אלף פליטים סורים, מספר השווה לכמעט 10% מהאוכלוסייה הירדנית ערב המלחמה. כך, האירועים בסוריה הגדילו דרמטית, ותוך זמן קצר, את צרכי האנרגיה של ירדן, מה שהופך את הגז הישראלי למקור אנרגיה ראשון במעלה לכלכלה המקומית.