הקיצוץ אושר: הקבינט המדיני-ביטחוני אישר בצהירים את החלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על קיצוץ בתקציב הביטחון של שלושה מיליארד שקלים, במקום ארבעה כמתוכנן. ההחלטה התקבלה פה אחד. בפתח ישיבת הממשלה הבוקר הודיע נתניהו על הקיצוץ, מתון מזה שדרש האוצר, בתקציב הביטחון.
ההחלטה באה על רקע החלטתו של נתניהו כי לנוכח האתגרים והאיומים על מדינת ישראל, ימותן הקיצוץ בתקציב הביטחון. הקיצוץ המצומצם לא יביא להטלת גזירות נוספות על הציבור, ולא יביא לפגיעה קשה בצה"ל.
חברי הממשלה מכונסים בשעה זו לדיון בקבלת התכנית התקציבית שהציע האוצר בשבוע שעבר. גורמים המעורבים במו"מ בין האוצר למשרד הביטחון הסבירו, קודם לכן, כי ניתן שלא לקצץ בתקציב הביטחון - אך בלי צורך להטיל גזירות נוספות, לרבות קיצוצים או העלאת מסים, על הציבור הרחב.
הגורמים סירבו להרחיב בפרטים, אך הערכה היתה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט שלא להחליט לגבי תקציב הביטחון, וביקש מפקידי האוצר ומערכת הביטחון להגיע לאיזושהי פשרה שקשורה יותר ל"משחקים בתזרים המזומנים של צה"ל", כפי שקרה בעבר.
זירת קרב
הדיונים בשאלת היקף הקיצוץ שיידרש משרד הביטחון לבצע הפכו ל"זירת קרב" של ממש. אמש ארכו השיחות בקבינט המדיני-ביטחוני במשך כ-12 שעות, ללא הכרעה. על הכף - ארבעה מיליארד שקלים שהאוצר דורש ממשרד הביטחון לקצץ בתקציבו.
פקידי האוצר אמרו אתמול לשרי הקבינט: "אין מאיפה לקצץ. אחרי 18 המיליארד שרוצים לחתוך, כבר לא נשאר מה להוריד בתקציבי משרדי הממשלה השונים". במערכת הביטחון, לדבריהם, "יש שומנים ויש בזבוז". מנגד גם שר הביטחון יעלון וגם הרמטכ"ל גנץ הציגו בפני השרים את תרחישי האימים והסכנות הביטחוניות שיתעוררו לדבריהם אם יקוצץ הסכום במלואו.
איפה "השומנים" של הביטחון?
זה כבר טקס מסורתי. בכל שנה רוצה משרד האוצר לקצץ בתקציב הביטחון המנופח והבזבזני לדבריו, ובתגובה - מערכת הביטחון זועקת ומציגה לממשלה עשרות איומים, גדולים כקטנים, שלא נוכל לעמוד בפניהם אם יגעו באגורה אחת מהקופה הביטחונית.
משרד האוצר מציע קיצוץ של ארבעה מיליארד שקלים. מערכת הביטחון רוצה בכלל תוספת - של עוד קרוב ל-2 מיליארד. כלומר, הפער עומד על כשישה מיליארד שקלים.
בכל שנה, המערכת יודעת לקבל גם לאחר אישור התקציב תוספות נדיבות. בשנה שעברה התקציב המאושר היה כ-55 מיליארד שקלים, אבל עלה בפועל ליותר מ-60 מיליארד, וזה עוד בלי מבצע עמוד ענן. התקציב הזה עולה משנה לשנה. לפני עשור (2003), הוא תוכנן להיות 32 מיליארד שקלים בלבד ובפועל עמד על 36 מיליארד.
במשרד האוצר הסכימו לפני חמש שנים לתת תוספות תקציב נדיבות, אבל בתנאי שעשרות מיליארדי שקלים יעברו מהמנהלה והעורף - לאיומים ביטחוניים ממשיים. תנאי, ששם אומרים שלא התקיים. ובכלל, יש גם מי שהיו אמונים על התקציב, ואומרים שצה"ל משתמש במפת האיומים כדי לנפח את הקופה, שיכלה להסתפק בהרבה פחות כסף.
בסיסים זנוחים, משכורות ופנסיה
נכון, תמחור של כל איום ביטחוני מגיע למיליארדי שקלים. מאירן ועד הארגונים החמושים שמתרבים בסוריה, לבנון וסיני. אבל השומנים נמצאים במקומות אחרים. כמו בסיסים זנוחים ויקרים, תחזוקה שוטפת של כוח אדם עודף, ובעיקר - משכורות ופנסיה. כשרוב אנשי המערכת פורשים עד גיל 47, התקציב הפנסיוני מגיע לשמיים. המחויבות לפנסיה התקציבית של עובדי מערכת הביטחון מוערכת ביותר מרבע טריליון שקל: כ- 253 מיליארד שקלים.
גם כלפי עובדים מנהליים רגילים, כמו אלה בפרקליטות הצבאית, שיכולים לעבוד במגזר הפרטי לאחר מכן. ועדיין, הם יוצאים לפנסיה בגיל צעיר עם הפרשות כספים נכבדות. השכר הוא הבעיה האמיתית בצה"ל. יותר ממחצית התקציב מוקדשת לכך, ולא לתחמושת, טנקים משוכללים או צוללות חדישות. אבל אם תשאלו את אנשי המערכת, הם יגידו שהדיבורים האלה, הם פופוליזם.
בקרב הזה, משרד האוצר כמעט תמיד מרים ידיים ולא הולך עד הסוף. ראשי ממשלה אף פעם לא רוצים להיתפס כאלה שפגעו בביטחון, והמערכת הביטחונית יודעת לתמרן כמעט את כל הגורמים לטובתה. הבעיה האמיתית היא בשקיפות. צה"ל מנהל לעצמו את התקציב, מה שמקל להציג בפני הממשלה והציבור את מפת האיומים האסטרטגית, אבל להצניע את המשכורות והפנסיות הנדיבות, ואת התחזוקה השוטפת של הגופים המינהליים המנופחים.