הידוק חגורות תקציבי? מסתבר שבעוד שמשרד האוצר התריע מצמיחת הגירעון, הרזרבה צמחה לשיא - ללא הסבר וללא שקיפות. הוועדה לביקורת המדינה בכנסת מצאה כי סעיפי הרזרבה בתקציב האחרון הגיעו לכ-30 מיליארד שקלים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
סעיף הרזרבה מהווה למעשה תקציב לא מוגדר אשר משרדי הממשלה אינם רשאים לעשות בו שימוש ללא אישור מפורש מאגף התקציבים. תקציבים אלו זכו בעבר לכינוי "הקופה הקטנה" של האגף. ח"כ אמנון כהן (ש"ס), ראש הוועדה, טען כי מדובר ב"סעיפים ללא פנים, ללא שם ולא שקיפות", ואף האשים את האוצר ב"החבאת מיליארדים".
מבדיקת הוועדה עולה כי בשישה משרדים נרשם גידול משמעותי בסעיפי הרזרבה: משרד ראש הממשלה, האוצר, הרווחה, הבריאות, החינוך והמדע והטכנולוגיה. לפי הנתונים, סעיפי הרזרבה בתקציב 2013 הגיעו לכ-15.7 מיליארד שקל ובשנת 2014 ל-15.3 מיליארד שקל, זאת לעומת 12.5 מיליארד שקל "בלבד" בשנת 2012 - זינוק חד של 25%.
"תקלה דמוקרטית חמורה"
ח"כ כהן פנה למבקר המדינה יוסף שפירא בנושא, והשבוע יתקיים דיון בנושא בכנסת בנוכחות המבקר. בנוסף, עולה מנתוני הוועדה כי תחת תת-הסעיף "הוצאות שונות" בתקציב משרד האוצר מוחבאים כ-6.4 מיליארד שקל ללא כל הסבר, זאת לעומת מיליארד שקל בשנת 2009 - גידול של מאות אחוזים בתוך 5 שנים. בסיכום הנתונים, תחת סעיפי רזרבה והוצאות שונות תוקצבו סכומי עתק של כ-37.2 מיליארד שקל בשנים 2013-2014, המהווים יותר מ-10% של תקציב ההוצאה (ללא תשלומי ריבית ותקציבי פיתוח).
"זו תקלה דמוקרטית חמורה שכן התקציב אמור לשקף את רצון העם אותו אמורים לייצג נבחריו בממשלה ובכנסת. חוסר השקיפות מונע מנציגי הציבור, וכמובן מן הציבור, את היכולת לבקר את המדיניות הכלכלית", הסביר פרופ' מומי דהן, מנהל בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. "רזרבה סמויה אינה מאפשרת לציבור להחליט האם לתמוך או להחליף את הקברניטים בהתאם למדיניות המופעלת, משום שזו נסתרת מעיניו. ההחלטה האחרונה לבטל את העלאת המס מדגימה את כל המחלות הללו".