ממשלת ישראל אישרה בצהריים את התקציב הדו-שנתי לשנים 2011-2012 ברוב של 20 תומכים מול חמישה מתנגדים בלבד וארבעה נמנעים. זאת, לאחר שמוקדם יותר היום הכריע ראש הממשלה בנימין נתניהו בסלע המחלוקת העיקרי: תקציב הביטחון.
שרי ישראל ביתנו התנגדו לתקציב ואביגדור ליברמן לא נכח בהצבעה. שרי ש"ס נמנעו בשל הקפאת קיצבאות הילדים. שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג עזב את את ישיבת הממשלה בזעם.
"קיבלנו החלטה קשה שנובעת מהתחשבות בכלכלת המשק ובחברה הישראלית. יש משמעויות להחלטות ובכוונתי להביאן בפני הקבינט", אמר שר הביטחון אהוד ברק בישיבה. "בסופו של דבר העדכונים שנעשו לתקציב הביטחון והאיזונים בין תקציב הביטחון לבין התקציבים השונים יכולים להביא להתמודדות נכונה יותר מול האתגרים הביטחוניים והחברתיים במדינת ישראל".
על פי ההחלטה, יגדל תקציב המדינה בשנתיים הקרובות בשיעור שנתי של 2.7% ויעמוד על 264.7 מיליארד שקל בשנת 2011 ועל 271.7 מיליארד שקל בשנת 2012. תקציב הביטחון יגדל ב-3.5 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות ולא ב-6.2 מיליארד שקל.
נתניהו קבע כי תקציב הביטחון יקוצץ ב-2.7 מיליארד שקל בשנים 2011-2012 וגיל הפרישה לאנשי קבע בצה"ל יזנק ל-50 לפחות. האוצר מבטיח להפנות את 2.7 מיליארד השקלים לצרכי חינוך ורווחה.
בסביבתו של שר האוצר יובל שטייניץ קיבלו את הבשורה בסיפוק רב והצהירו כי המקורות שישוחררו בגין הפחתה זו יתועלו לחיזוק תשתיות החינוך, ההשכלה הגבוהה והבריאות. ברק אמר בתגובה, כי "על אף ההישג של מערכת הביטחון שכן האוצר רצה לקצץ בהתחלה 7 מיליארד שקל בשנתיים, מדובר בהחלטות תקציביות קשות. הן יהיו מאוד קשות לביצוע אבל הן מחייבות לאור המצב הכלכלי-חברתי של מדינת ישראל".
יש להדגיש כי בנושא גיל הפרישה לאנשי קבע לוחמים ולא-לוחמים, הורה נתניהו להמשיך את המו"מ וקבע כי גיל הפרישה יעלה ל-50 לכל הפחות, לעומת 42-45 היום.
ברק: תקציב הביטחון דווקא יורד
הדיון החל כבר אתמול ושר הביטחון אהוד ברק אמר כי אין אפשרות לקצץ בתקציב הבטחון ואם יש צורך אז יש לפרוץ את מסגרת התקציב שנקבעה על ידי האוצר. ראש הממשלה בנימין נתניהו קטע את דבריו של ברק ואמר "קבענו תקרה ולא נעבור אותה".
עוד אמר ברק כי תקציב הביטחון יורד באופן דרמטי בחלקו מהתוצר. "כראש אג"ת אני זוכר כי הנתח מהתוצר היה 15%, כרמטכ"ל 10% וכיום 7% ואפילו פחות אנחנו חייבים לחשוב איך פועלים עם דו"ח ברודט באופן שנתאים אותו לאיומים. אנחנו לא נמצאים לא בהולנד ולא בפינלנד שם הרמטכ"ל לא מגיע לדיונים על התקציב. כאן המציאות היא אחרת ואם נסחף לראייה הקולקטיבית הזו של קיצוצים בלתי אחראיים בתקציב הביטחון נגיע למצבים שידענו בעבר, כמו בשנת 73 או ב2006 בהן לא היינו ערוכים לא בתקציב ולא בהיבטים אחרים ובוודאי לא חזינו אפשרות למלחמה מיידית".
"כולנו חייבים לפקוח עיניים ולראות מה היא המציאות כיום. האותות מבשרי הסערה כתובים על הקיר. כולם רואים זאת. אנחנו לא יכולים לשחרר את עצמנו מהאחריות. זה לא דומה למצבים בעבר בהם בדרך כלל בחלון ההזדמנויות שנוצר עקב תהליך מדיני ניתן היה לקחת סיכונים. יש כאן סתירה מובהקת בין שני וקטורים ההולכים לכיוונים שונים קיצוץ ואני מדגיש לא מדובר באי מתן תוספת, אלא מדובר בקיצוץ שאינו עולה בקנה אחד עם האיומים והאתגרים שעוד לפנינו. בתקציב הביטחון ישנה גמישות קטנה והיא יורדת וכל שינוי פוגע ביכולתו של צה"ל ומערכת הביטחון להתמודד עם האיומים".
"חייב להיות קשר בין מדיניות הממשלה לבין תקציב הביטחון"
"גם באמריקה יש גירעון ובעיות כלכליות ולא ניתן יהיה להסביר למשלמי המיסים באמריקה, מדוע הם נדרשים לשלם יותר מיסים כדי להעביר שלושה מיליארד דולר לביטחון ישראל בעוד אנחנו במדינת ישראל מחליטים על קיצוץ. חייב להיות קשר בין מדיניות הממשלה לבין תקציב הביטחון".
"אמירותיהם של חלק מהשרים ביחס לקיצוץ תנאי השכר של אנשי הקבע אינן ראויות ומשדרות מסר שלילי לקבוצה מובחרת של אנשים הבוחרים לשרת ולהגן על המדינה, וחלק מהם עושים זאת תוך סיכון חייהם".
שר הביטחון הבהיר כי לא ניתן היה לקיים את הדיון הערב בשלווה ובביטחון אילו לא היו לנו בחורים מצוינים המתנדבים לשירות. למשרתי הקבע אין יחסי עובד מעביד, ניתן לפטרם בהליך פיקודי ולא עומדת להם זכות השביתה וזכויות בסיסיות נוספות. ברק הציע לחבריו השרים להתמקד בנושא המהותי האם תקציב הביטחון נותן מענה לאתגרים. בסיום דבריו אמר שר הביטחון כי הוא יודע שניתן להגיע לפתרון שיאפשר את קידום נושאי החינוך, הרווחה וההשכלה הגבוהה לצד שימור תקציב הביטחון בהתאם למתווה ברודט.
שר הרווחה, יצחק הרצוג, מתח ביקורת קשה: "אתם אוהבים לדבר על עוני אבל לא באמת אוהבים עניים. להקפיא את קיצבאות הבטחת ההכנסה זה מעשה שלא יעשה. זו פגיעה באנשים שמשתכרים כדי פת לחם. צריך לעמוד ביעד שהציב האו אי סי די לצמצום העוני. בינתיים אני לא רואה שאתם עושים זאת".