"הר כסף" נראה כמו אתר מבטיח למציאת חשבונות נסתרים. מאחורי הפעולה הפשוטה של הכנסת תעודת זהות מסתתרים בין 10 ל-15 מיליארד שקלים. אך עד שהכסף יכנס לחשבון הבנק יחלוף זמן רב. בוואקום הזה נכנסו חברות פרטיות שמציעות לפשט את ההליך, גובות תשלום עבור כך ולעיתים אך מצבעים הונאות.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
אבל יש חברות שחצו את הקו של סיוע בירוקרטי ומציגות מצג שווא של ממש. כך לדוגמא אחת החברות זוהתה על ידי המועצה לצרכנות ככזו שמטעה אנשים לחשוב שרק דרכה הם יוכלו להשיג את הכסף שמגיע להם בחינם ועל פי חוק. במקרים אחרים, פנו חברות ללקוחות קשישים וחלשים כשבאחד המקרים אף גבו מזוג קשישים עשרת אלפים שקל בטענות שווא.
"ההורים שלי הם בני אדם מבוגרים", מספר בן לזוג קשישים שהונו על ידי אחת החברות. "אבא שלי קרוב ל 90, אמא שלי 84-85, לא ילידי הארץ ואין להם השכלה מה שנקרא כלכלית, הם יזמו שיחה להורים שלי והצליחו לשכנע אותם דרך הטלפון שיעשו עבורם בדיקה בעניין הכספים האבודים".
מחקר שערך לאחרונה בנק ישראל שופך אור על המצב בשטח שממנו צומח ניצול כזה של אוכלוסיות חלשות. מהמחקר עולה כי ככל שהאוכלוסייה חלשה יותר כך היא נהנית פחות מיוזמות כאלו של הממשלה. ב'הר הכסף' לדוגמא מי שמשכו את הסכומים היו בעיקר אנשים ממרכז הארץ במצב סוציו אוקונומי גבוה.